שי אהרונוביץ’, מנהל רשות המיסים, התארח השבוע בתוכנית אולפן כלכלה בהגשתה של סוניה גורודיסקי והתייחס לשורה של נושאים כלכליים שנמצאים בלב סדר היום. בראיון שלח מסר חד וברור כלפי משכירי דירות שלא מדווחים על הכנסותיהם כחוק. לדבריו, "אנחנו אוספים מידע מכל מיני מקורות. אם אנחנו רואים הכנסה משכירות של 7,000 שקל – בוודאי שאנחנו נפנה ונשאל מה קורה". אהרונוביץ’ הבהיר כי אי דיווח על הכנסות מהשכרה נתפס בעיני הרשות כהון שחור מסוג "צווארון לבן", כלומר אנשים נורמטיביים שמחליטים שלא לשלם מס.
לדבריו, הרשות כבר מפעילה מערכות מידע מתקדמות שמצליבות נתונים ממקורות שונים, ומאפשרות לה לזהות מקרים שבהם בעלי דירות אינם מדווחים. "אם יש לך שלוש דירות, סביר להניח שאם לא נראה ממך דיווח – נפנה אליך. גם מי שהשכיר דירה למפונים בעקבות המלחמה, הנתונים האלה נמצאים אצלנו ונפעל בהתאם". הוא קרא למשכירים לדווח ביוזמתם ולהצטרף למסלול הגילוי מרצון, כדי לחסוך לעצמם סיכונים בהליכים פליליים: "מי שמשכיר דירה מעל הפטור של 5,700 שקל – תבואו לדווח עכשיו ותנצלו את ההליך".
במהלך השיחה התייחס אהרונוביץ’ להכנסות המדינה לשנת 2025 ואמר כי "גביית המיסים מתחילת השנה נראית טוב. אם נסיים את השנה ב־496 מיליארד שקל – אני אהיה מרוצה". לדבריו, העלאת יעד הגבייה נעשתה כבר פעמיים השנה, על רקע מספר גורמים: חקיקת "חוק הרווחים הכלואים" בסוף 2024 שחייב חברות לחלק דיבידנדים, העלאת המע"מ שגרמה לגל ייבוא משמעותי, תשלומי פיצויים נרחבים שהוזרמו למשק וגם תשלומי המילואים שהומרו לצריכה. אהרונוביץ’ ציין כי גם צעדים טכנולוגיים כמו "חשבונית ישראל" וחשבוניות אפקטיביות תרמו לגבייה.
באשר לאפשרות של הורדת מיסים בשנת 2026, אמר מנהל רשות המיסים כי הדבר אינו נראה באופק: "כרגע זה לא הולך לכיוון הזה, אבל אם מחליטים – אז עדיף לשחרר את הקפאת מדרגות המס". הוא הסביר כי כדי לקבל החלטה כזו יש להביט קודם כל בגובה ההוצאות של הממשלה ובתחזית לשנים הקרובות, במיוחד לאור העלייה החדה בהוצאות הביטחון.
בהמשך הריאיון התייחס אהרונוביץ’ לנושא מיסוי קרקעות ריקות ואמר: "אני חושב שיש מקום להחזיר את מס הרכוש. קרקע פרטית שאינה חקלאית ולא נבנית עליה – צריכה לשלם מס. זה קיים במדינות רבות בעולם, וזה יכול להוות מקור פיסקלי משמעותי למדינה". הוא ציין כי בסופו של דבר ההחלטה נתונה לשר האוצר, אך לשיטתו זהו צעד נכון שמחלק את נטל המס בצורה רחבה יותר.
נושא נוסף שעלה הוא הרחבת הפטור על רכישות מחו"ל, מ־75 דולר כיום ל־150 דולר או יותר. אהרונוביץ’ לא פסל את המהלך אך הסביר כי יש לו השלכות כפולות: "ככל שאתה מגדיל את הפטור, אתה נלחם ביוקר המחיה. מצד שני, ברור שיש לכך מחיר מבחינת גביית המיסים המקומית". הוא התייחס גם לנוהל הגילוי מרצון החדש, שאינו אנונימי, והגיב לחששות הציבור: "99% מהבקשות בעבר אושרו. החשש שאם נחשוף שם ובסוף לא יאשרו כמעט לא קיים – אלא אם מדובר בכסף שהושג מעיסוקים עברייניים".
לבסוף, אהרונוביץ’ התייחס לקרן הפיצויים של מס רכוש וציין כי נכון להיום יש בה כ-18 מיליארד שקל: "יש מספיק מיליארדים בקרן כדי להבטיח שיקום. חלק מהבניינים כבר שוקמו, והמבנים שנפגעו קשה יקבלו פתרונות שכירות עד להריסה או להתחדשות עירונית. עד סוף הרבעון הראשון של 2026 כל בניין כזה ידע אם ילך לשיקום מלא או להתחדשות עירונית".
