לאחר שנים של ביקורת על היעדר מדיניות סדורה בתחום הבינה המלאכותית, ממשלת ישראל אישרה בחודש יוני את התוכנית הלאומית להאצת ה-AI. מטרת התוכנית היא לחזק את מעמדה של ישראל בתחום, באמצעות השקעה בתשתיות מחשוב, הקמת מכון לאומי לבינה מלאכותית, פיתוח מחשב קוונטי לאומי והרחבת ההכשרות בתחום החל ממערכת החינוך ועד שוק העבודה.
אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא יעד להקמת תשתית של כ-100 אלף יחידות עיבוד (GPU), שישמשו למחקר, לפיתוח מודלים מתקדמים וליישומים ביטחוניים, רפואיים וציבוריים. כוח מחשוב הפך בשנים האחרונות למשאב אסטרטגי בעולם הבינה המלאכותית, והוא מהווה תנאי בסיסי לאימון מודלים ולהפעלתם בקנה מידה רחב.
צפו בקטע מתוך "בינה אחרת" עם אביתר אדרי ומורן מזור ליכטנפלד:
עם זאת, בהשוואה לענקיות הטכנולוגיה בעולם, מדובר בהיקף צנוע יחסית. כך למשל, חברת xAI של אילון מאסק מפעילה את מחשב-העל Colossus, הכולל כ-200 אלף שבבי AI במתקן אחד. ההשוואה ממחישה כי ישראל אינה מתחרה ישירות בתאגידי הענק, אלא שואפת לבנות תשתית שתאפשר לתעשייה המקומית להמשיך ולהוביל בתחומים שבהם יש לה יתרון יחסי.
מעבר לכוח המחשוב, התוכנית מתמקדת בשלושה תחומים אסטרטגיים: Cyber AI – שימוש בבינה מלאכותית להגנה מפני מתקפות סייבר; Physical AI – שילוב AI במערכות פיזיות כמו רובוטיקה, תעשייה, תחבורה וביטחון; והתמודדות עם תופעת ה-Deep Fake, הכוללת זיופי קול, תמונה ווידאו, שמציבה אתגרים משמעותיים לאמון הציבור, לביטחון ולמערכות הדמוקרטיות.
למרות האישור, סימני השאלה עדיין רבים. בעבר הצביע מבקר המדינה על פער משמעותי בין אישור תוכניות לבין יישומן בפועל. בדוחות קודמים נמצא כי בתחום תשתיות המחשוב מומשו רק כ-11% מתקציבי הפעימה הראשונה, נתון שממחיש את הקושי להפוך החלטות ממשלה למציאות.
במקביל, נתוני ה-OECD מצביעים על כך שכמעט מחצית מהסטארט-אפים החדשים ומהגיוסים החדשים בהייטק הישראלי כבר קשורים לבינה מלאכותית. המשמעות היא שהמגזר הפרטי מתקדם במהירות, בעוד שהמדינה נדרשת להשלים את הפער באמצעות תשתיות, רגולציה ברורה, כוח אדם מקצועי וגישה מסודרת למשאבי מחשוב.
בשנה הקרובה צפויים להיבחן כמה מדדי הצלחה מרכזיים: האם יוקצה תקציב מלא לתוכנית, האם ייקבעו לוחות זמנים ברורים, מי ינהל את הפרויקט בפועל, ובעיקר – מי יקבל גישה לכוח המחשוב הלאומי. השאלות הללו יקבעו האם התשתיות יעמדו לרשות האקדמיה, התעשייה, הסטארט-אפים ומשרדי הממשלה באופן שיאפשר האצה אמיתית של תחום הבינה המלאכותית בישראל.
בסופו של דבר, הכרזה על תוכנית לאומית היא רק הצעד הראשון. ההצלחה לא תימדד בסיסמאות על "מעצמת AI", אלא ביכולת להקים תשתיות, להוציא תקציבים לפועל ולספק את הכלים שיאפשרו לישראל לשמור על יתרונה הטכנולוגי גם בעידן הבינה המלאכותית.
