פתיחת שנת הלימודים כבר יצאה לדרך והשנה נראה סנונית ראשונה וקטנה מאוד של שינוי מיד אחרי החגים. אוהד אלקבץ, סגן הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, התארח השבוע בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר ודיבר על הפיילוט שסולל את הדרך לכניסתם של עמיתי הוראה מומחים בתחומים כמו טכנולוגיה, מדעים, מתמטיקה, פיזיקה הנדסה.
המומחים לא יידרשו לתעודת הוראה אלא רק לרצון טוב ללמד את הנושאים שבתחום התמחותם, להעביר אותם לתלמידים בבתי הספר ולשפר את איכות ההוראה.
אלקבץ הסביר כי תנאי הכניסה של עמיתי ההוראה המומחים לתוך מערכת החינוך יהיו שונים מאוד מהמורים שנקלטים במערכת החינוך במסלול הרגיל. תקן החוזה האישי כולל שכר התחלתי של כ-17 אלף שקל במשרה מלאה. השנה אושרו 100 תקנים של משרה מלאה שעליהם צפויים להתיישב כ-500 עמיתי הוראה שייכנסו לבתי הספר במשרה חלקית. אלקבץ הדגיש כי המטרה היא לא לפתור את המחסור במורים אלא בעיקר לשפר את איכות ההוראה דרך החוזים האישיים מול המומחים שמאוד רוצים ללמד ושיש לתמרץ אותם בשכר משמעותית גבוה משכרו של המורה המתחיל שנקלט במסלול הסטנדרטי במערכת החינוך.
"הרעיון הוא לייצר מסלול כניסה אחר לבתי ספר ברחבי הארץ. למעשה עד היום היה אפשר להיכנס רק במסלול הסטנדרטי, המסלול הרגיל שכולל הוצאת תעודת הוראה והתחלה בוותק אפס ובשכר נמוך".
מה השכר של מורה מתחיל במערכת החינוך?
"המורה המתחיל ללא ותק נקלט בשכר התחלתי של 9,500-10,000 שקל. בשכר כזה ידענו שזה לא יתאים להרבה מאוד מומחים לבוא וללמד. יש הרבה אנשי מקצוע שיש להם את התשוקה לבוא וללמד. אנחנו פוגשים מהנדסים שעובדים באינטל או בכל חברת הייטק אחרת, יש להם את העבודה המקצועית שלהם ויחד עם זאת היו רוצים גם ללמד. המסלול של החוזים האישיים פונה בדיוק אליהם, לא מדובר במורים אלא במומחים שמכונים עמיתי הוראה, הם צפויים להגיע ולתת את הערך המוסף שלהם לבית הספר. בפעם הראשונה אנחנו מציעים להם לבוא ולתפוס כיתה. אנחנו יודעים לקלוט אותם והם לא צריכים תעודת הוראה משום שאין כוונה שהם יהיו המורים".
השכר אמור לתת להם את המוטיבציה להיכנס למערכת?
"ללא כל ספק, עם השכר ההתחלתי הקיים לא יכולנו להציע להם הרבה. עכשיו עם השכר החדש אנחנו יכולים לייצר תוספת איכות לבתי ספר עם מסלול מומחים, זה יכול להביא צבע אחר ולשפר משמעותית את איכות ההוראה".
עסקתם בעניין זה הרבה זמן. למה רק עכשיו זה יוצא לדרך?
"מערכת החינוך עובדת עשרות שנים בשיטות מאוד סטנדרטיות, מאוד קשה להכניס שינויים למערכת גדולה. מנגנון ההעסקה של המורים האלה בחוזים אישיים לא עובר בהסכמים קיבוציים של המורים ולא היה קל להכניס את השינוי".
מה הטענות ששמעתם מארגוני המורים נגד החוזים האישיים?
"היה להם חשש גדול מהעניין, ארגוני המורים לא רצו להכניס לבתי הספר מורים שלא בדרך ההסכמים הקיבוציים, לכן הכניסה של החוזים האישיים לקחה זמן. זה הצריך משא ומתן מאוד מורכב מול ארגוני המורים. היה להם חשש לפגיעה בעבודה המאורגנת. החשש הוא שהחוזים האישיים יהיו רבים וכך יותר ויותר מורים ייכנסו למערכת החינוך ואז ההסכמים הקיבוציים, שארגוני המורים אמונים עליהם, יהיו כבר לא אפקטיביים".
אז גם אם רצינו לדבר על מגמה של חוזים אישיים שרק תלך ותגדל, הם יעמדו בפרץ וימנעו?
"מראש אין שום כוונה שמורים בחוזים אישיים יחליפו את המורים במסלול הרגיל, העניין הוא שהחוזים האישיים הם בבחינת תוספת איכותית וטובה. מדובר במסלול משמעותי במטרה לשפר איכות. בהסכמים שהושגו עם ארגוני המורים חתמנו על אפשרות להעסקת מורים בחוזים אישיים עד 6% מסך כל עובדי ההוראה. זה שיעור נכבד שמסתכם בכ-12 אלף עמיתי הוראה לכל היותר שיוכלו להיכנס למערכת. אנחנו כרגע עם רגל בדלת עם פיילוט".
אז כרגע כמה עמיתי הוראה יתיישבו על 100 התקנים שאושרו?
"רוב המורים יהיו במשרה חלקית ולכן הפיילוט השנה יכלול כ-500 מורים, זה נשמע מעט אבל אם בית ספר בודד שיש לו מחסור במורה אחד לפיזיקה, יזכה לקבל את אותו מורה לפיזיקה התוכנית תאפשר את זה ואנחנו עשינו את שלנו, כמובן שזה יעלה את איכות ההוראה".
זיהיתם צורך בהול להחדיר שינוי בשל המחסור במורים?
"בכל מקום עבודה צריך גמישות ואפשרות לתת שכר יותר גבוה, שכר השונה מזה של שמקבלים המורים המתחילים ומגויסים למערכת מידי שנה. המהות של פתרון החוזים האישיים היא לא לפתור את בעיית המחסור בעובדים. הרעיון הוא מקיף יותר, אנחנו מייצרים מסלול נוסף שישפר את איכות המורים".
אז כיוונתם לאיכות בגלל המבחנים הבינלאומיים שבהם תלמידי ישראל הציגו תוצאות חלשות? זו הייתה תגובה ישירה שלכם לדירוגים הנמוכים?
"זאת הייתה תגובה ישירה לכך שצריך בהחלט להעלות את איכות ההוראה, אני מזמין את כל מי שרוצה להיות עמית הוראה לפנות למשרד החינוך ולבקש להיכנס לתוכנית. משרד החינוך יאפשר כניסה דרך חוזים אישיים בכל המחוזות בארץ ובתקווה שנמלא את כל התקנים".
מדובר במשרה חלקית – איך אתה מזהה את המוטיבציה של המומחים להיכנס למערכת?
"דיברו איתי הרבה חברים ומכרים שרוצים להיכנס למערכת החינוך אבל לא רוצים משרה מלאה, יש להם עבודה מרכזית והם היו מעדיפים משהו חלקי בשביל הנפש להם. כמובן שאנחנו צריכים לתמרץ אותם בשכר גבוה, הם לא יעבדו בשכר נמוך ולכן כל המסלול הזה לא יתאפשר ללא השכר הנכבד במסגרת העבודה החלקית. על פי ההסכמים שנחתמו מדובר ב-6% מכלל המורים במערכת – כלומר 12 אלף משרות בחוזים אישיים, אנחנו עדיין רחוקים מהיעד אבל לפחות מתחילים".
עד כמה יש בעיית מחסור במורים בישראל?
"בשטח, ברמה המקומית כשחסר מורה כזה או אחר בבית ספר מסוים אז מרגישים את בעיית המחסור אבל התמונה מורכבת יותר. לאחרונה פירסמנו דוח שמראה כי כמות המורים בישראל גדלה אפילו יותר מהגידול במספר התלמידים. זה אומר שיש מורה אחד על כל 11 תלמידים וזה שיעור מאוד טוב. בנוסף היקף עובדי ההוראה גדל בצורה חריגה הרבה יותר מכוח העבודה במשק. משנה לשנה יש יותר עובדי הוראה במערכת החינוך, יותר מורים ותיקים ויותר מורים חדשים. יש הרבה יותר מורים במערכת וביחד עם זה יש בעיית מחסור – זה קצת סתירה אבל בעולם החינוך זה אפשרי".
עדיין אפשר לומר בוודאות שיש מחסור מובהק במורים במקצועות הריאליים – מדעים וטכנולוגיה?
"אפשר לומר בוודאות כי ההתמודדות עם בעיית המחסור היא לא ההתמודדות האינטואיטיבית המוכרת לנו בצורה של 'בואו ניתן עוד שכר' כדי לעודד הגעת מורים. כפי שמראים הנתונים המורים כן מגיעים למערכת, אבל אין ספק שנדרשים פתרונות חדשניים כמו הפתרון של החוזים האישיים".
