ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת, בשיתוף עם ועדת המשנה לנושא בינה מלאכותית בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, התכנסו לדיון על תופעת ההונאות הפיננסיות שיצרה הבינה המלאכותית ברשת והצורך בפיקוח מיידי על ענקיות הטכנולוגיה.
ח"כ חוג'יראת: "השימוש בבינה מלאכותית מביא דברים טובים, אך ככל שהיא מתקדמת, עלינו לזהות את הנקודות בהן היא גורמת לדברים לא טובים. חשוב מאוד לייצר מערכת חינוך שתעלה את המודעות לנושא זה, שילמד כיצד להיזהר ולא ליפול ברשת של הונאות. הוועדה תמשיך לכנס פורומים ולהביא לחקיקה ורגולוציה מסודרת בנושא".
ח"כ פרקש הכהן: "הבינה המלאכותית הפכה את ההונאות הפיננסיות לשטח הפקר ואקס טריטוריה בלי פיקוח, ומדובר ברווחי עתק לענקיות הטכנולוגיה. הוועדה קוראת להשלים בדחיפות פיקוח מיידי להגנת הציבור מול הרשתות הללו. נכין הצעת חוק שתעניק לרשות ניירות ערך סמכות לקבוע כללים, כדי שלא נהיה תלויים ברצון הטוב של הפלטפורמות מול כלי ה-AI".
יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר: "בשנה האחרונה אנחנו מטפלים בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדים, זה משהו שלא היה. קשה לשרש את התופעה הזו רק באמצעות אכיפ, כי כלי האכיפה בחו"ל מוגבלים וכי סדר הגודל של התופעה הוא כזה שקשה להתמודד איתו. ניסינו להגיע להסכמות ולהבנות מול הרשתות החברתיות. אנחנו עומדים בפני אתגר שנכון לעכשיו עדיין לא פתרנו אותו. התחלנו מפנייה לחברת מטא – השחקן המרכזי בשוק הזה, או אחד המרכזיים – פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ שאליה מעבירים אותך ושם מתרחשות לא מעט הונאות.
"יש שם פרסום ממומן שהוא רכיב משמעותי והרכיב השלישי הוא האנונימיות – כשאני מפרסם בפרסום ממומן במטא יכול להיות שאני זה מישהו אחר. התחלנו להבין שאנחנו צריכים לטפל בתשתית והגורם המרכזי היה מטא, קשה להגיע אליהם ולייצר איתם שיתוף פעולה. הזכרתם את הכתבות על הרווחים של הרשתות, אולי יש מאחורי זה אינטרסים כלכליים. המודל שהגענו אליו הוא מודל שנקרא אימות וזיהוי: אדם שרוצה להציע פרסום ממומן ופונה לישראל, שאותו אדם – למטא יהיה אימות וזיהוי מוקדם שלו ושמי שמפרסם בשמו הוא אותו אדם. זו דרישה לגיטימית ובסיסית בעיני. היתרון הוא שזה מקשה על הונאות, לא מוריד אותן לאפס כי גם זהות אפשר לזייף.
"אם מישהו מחו"ל פונה באופן רציף לישראל זה מרים דגל ואפשר לעצור את זה. שנית, המנגנון הזה קיים גם במדינות אחרות. אמרנו: מה שמגיע ללקוח בסינגפור צריך להגיע גם ללקוח בישראל, אין סיבה שהלקוחות בישראל ייפגעו, וזה תואם את התפיסה שלנו למצוא פתרון שהוא בדרך שהרשתות החברתיות עובדות".
ח"כ מנסור עבאס: "האם יש מישהו ברשות ניירות ערך שיכול לטפל בזה בצורה יעילה יותר? אם אנחנו, כדפים רשמיים, מחויבים לאישור מאומת ממטא לצורך פרסום – בתחום העסקי שנוגע לכסף של האנשים, אנחנו חייבים לדרוש שמטא תחייב גורמים עסקיים להגיש אישור דומה".
יהודה בן יעקב מהנהלת מטא ישראל הגיב: "האיכות של המודעות זה המודל העסקי שלנו, ואנחנו לא רוצים את מודעות ההונאה. מאז 2025 הסרנו מעל 30 מיליון מודעות של הונאות, ויש ירידה בדיווחים גלובליים. לפני כמה שבועות התחלנו לעשות 'טסט' של אימות למפרסמים בישראל. המטרה היא לבוא עם מוצר מוגמר לאימות מפרסמים במהלך החציון של השנה הבאה".
עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה של איגוד האינטרנט הישראלי, אמר בדיון כי יש חשיבות רבה לקדם הליך דומה של הליך אימוץ גם על פרסומים של מוצרים ושירותים אחרים שדומיננטיים בהונאות רבות כמו תכשירים רפואיים ומוצרי בריאות, שנועדו לפגוע בעיקר במשתמשים בני הגיל השלישי. רינג קרא גם להכיל כללי שקיפות ברורים שידרשו מהפלטפורמות לספק מידע לציבור על זיהוי וחסימה של מפרסמים זרים בישראל.
בסיכום הדיון נקבע כי הוועדה תכין הצעת חוק שתתקן את חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, כך שרשות ני"ע תהיה רשאית לקבוע כללים מול חברות אלה, על מנת לצמצם את פער הסמכות שנוצר בשל התפתחות כלי ה-AI ולא תהיה תלויה ברצון הטוב של הפלטפורמות.
