תמריצים והקלות רגולטוריות: הוצגה רפורמה מקיפה במיסוי ההייטק

משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות הציגו צעדי חקיקה ושינויים בנהלי העבודה של רשות המסים • בין היתר יינתן פטור ממס רווחי הון לגופי השקעה וחברות זרות על השקעות עצמיות בעולמות ההייטק
הצגת הרפורמה בהייטק. צילום: לע"מ

הצגת הרפורמה בהייטק. צילום: לע"מ

משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות הציגו היום רפורמה מקיפה במיסוי ההייטק. היא כוללת שורה של צעדי חקיקה ושינויים בנהלי העבודה של רשות המסים.

הללו יסירו חסמים ויעניקו תמריצים לצמיחה של חברות הייטק ישראליות בישראל, לפעילות של חברות הייטק רב לאומיות בישראל, לרכישת חברות הייטק ישראליות, לחזרה מהירה של הייטקיסטים לישראל מרילוקיישן ולהשקעה בחברות.

בין היתר כוללת הרפורמה צעדים לאסדרת פעילותן של קרנות השקעה בהייטק (ישראליות וזרות) ומשקיעים (זרים וישראלים); חקיקה להגברת השקיפות והוודאות בעולמות מס הכנסה והמע"מ; הסרה של חסמי השקעה לגופי השקעה וחברות בהשקעה ישירה בחברות הייטק; הקלות רגולטוריות בתחום שינוי המבנה להגברת פעילות של מיזוגים ורכישות במיוחד בענף הייטק הישראלי; צעדים להגברת הוודאות המיסויית לחברות רב-לאומיות בדגש על שלבי הרכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו"פ בישראל; מהלך להגברת הוודאות במיסוי נכס שיווקי; וצעדים להגברת הכדאיות המיסויית לחזרה מהירה לישראל מרילוקיישן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: דוברות האוצר
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: לע"מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "כבר היום ישראל היא אחת המדינות האטרקטיביות ביותר בעולם להשקעה בהייטק בשל שיעור המיסוי ואיכות כוח האדם. מהיום היא תהיה גם מדינה אטרקטיבית מבחינת פשטות תהליכי המס והוודאות הרגולטורית".

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ': "רשות המסים מכירה במעמדו של ענף ההייטק כקטר של המשק הישראלי ומבינה את הצורך של הענף במהלכים שיוצרים סביבת מס יציבה ושקופה שתומכת בהרחבת השקעות קיימות, במשיכת השקעות חדשות ובהתרחבות של חברות ישראליות".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל ידועה ביכולות החדשנות שלה, אך כדי לשמור על מעמדה כמעצמת הייטק עולמית, עליה להיות לא רק יצירתית ומתקדמת טכנולוגית, אלא גם מדינה שבה קל, ודאי ומשתלם לעשות עסקים. הרפורמה שאנחנו מביאים היום נולדה מתוך היכרות עמוקה עם צורכי האקוסיסטם ומייצרת שינוי מהותי בסביבה העסקית ע"י הענקת ודאות מיסויית, פישוט תהליכים ומתן תמריצים. זהו שינוי מבני עמוק שממשיך ומבסס את ישראל כיעד אסטרטגי לחברות רב לאומיות, לקרנות השקעה וליזמים".

מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' | צילום: פלאש 90

המטרות המרכזיות של הרפורמה:

הגברת הוודאות בנוגע למדיניות המיסוי ביחס לדמי ניהול ודמי הצלחה בפעילות של קרנות השקעה, ככלל ובפרט ביחס להשקעותיהם של זרים וישראלים בקרנות.

אסדרת סוגיית המע"מ על דמי ההצלחה והניהול.

תמריצי מס להשקעה ישירה של גופי השקעה וחברות, שלא באמצעות קרנות.

הקלות מס נדרשות בעולמות שינויי המבנה שיקלו על גדילה של חברות ישראליות (באמצעות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות).

הגברת הוודאות המיסויית בקרב חברות רב לאומיות ברכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו"פ בישראל.

הגברת הוודאות המיסויית בקרב עובדים שחוזרים לארץ מרילוקיישן וצמצום תמריצים שליליים, כדי לעודד חזרה מהירה לישראל – בדגש על חבות המס בגין תשלומים הוניים (אופציות לעובדים).

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות | קרדיט: חנה טייב
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות | קרדיט: חנה טייב

הפתרונות שמציעה הרפורמה:

פעילות קרנות הון סיכון:

שיעור מס הכנסה אחיד על דמי הצלחה לקרנות השקעה: ישראליות וזרות.

פטור ממע"מ על דמי הצלחה בקרנות בישראל להשקעות זרות וישראליות.

פטור ממס רווחי הון לגופי השקעה וחברות זרות על השקעות עצמיות בעולמות ההייטק ללא מגבלת היקף וללא תלות בפעילותן בישראל.

נוסחה קבועה לחישוב המע"מ על דמי ניהול בהתאם ליחס בין משקיעים זרים לישראלים בקרנות.

סיווג ההשקעה של משקיעים ישראלים בקרנות הון סיכון כהשקעה פאסיבית

מיזוג ורכישה של חברות ישראליות:

שורה של הקלות בתהליך של רכישת חברות ומיזוג חברות, שכבר נכנסו לתוקף.

רכישת חברה ישראלית על ידי חברה רב לאומית:

קביעת כללים מנחים לקביעת שווי של קניין רוחני.

קביעת כללים מנחים לתהליך קביעת שיטת התמחור של מרכזי מו"פ, ומיקוד הטיפול על ידי גורמי מטה בכירים.

יצירת מסלול לקבלת אישור מקדמי מרשויות המס לקביעת מודל שיטת התמחור אשר יקנה ודאות למרכזי המו"פ לגבי חבות המס הצפויה בישראל.

אימוץ כללי PILAR 2 של ה-OECD  וקביעת מנגנון תמריצים התואם לכללים הבינלאומיים.

אימוץ מודל המס הגלובלי המינימלי האחיד במודל ה-QDMMT.

חזרה של עובדים מרילוקיישן:

קביעת כללים מנחים לאופן חלוקת הכנסה מתגמול הוני בין ישראל לחו"ל.

מתן פטור ממס על הכנסה שהופקה ונצמחה מחוץ לישראל.

קביעת מנגנון זיכוי בגין מיסי חוץ ששולמו על הכנסה שחייבת במס גם בישראל.

יצירת מסלול ירוק למעבר ממיסוי של תגמול הוני לפי סעיף 3ט למיסוי לפי סעיף 102 לפקודה.

במקביל מקודמת חקיקה להגברת הוודאות בקביעת תושבות לצורכי מס – בהתבסס על מספר ימי שהייה בארץ בלבד.

מורן צ'מסי, שותף מנהל ב-Amplefields Investments: "הרפורמה המיסויית מגיעה בעיתוי נכון אחרי שנתיים של חוסר ודאות מבחינה כלכלית וביטחונית. רק לאחרונה ראינו על פי דוח רשות החדשנות של תמונת מצב ההייטק בישראל 2025 כי גיוסי ההון של סטארט אפים ישראליים חזרו לרמות 2019-2020. כשבשנת 2024 גויסו 10.6 מיליארד דולר.

"הרפורמה מחזקת את המגמה הזו, עם ודאות רגולטורית והקלות שמיישרות קו עם מדינות כמו למשל: בריטניה, שמעניקה הטבות מס למשקיעים פרטיים, וסינגפור, שמציעה פטור מלא ממס רווחי הון. זהו מהלך אסטרטגי שמחזיר אמון, מעודד השקעות, מחזק את מעמדנו כמרכז חדשנות גלובלי ובו זמנית מעניק רוח גבית להון לטובי המוחות שיבחרו לחזור ארצה".

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
1 תגובה
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
ברי
ברי
4 חודשים לפני

אבל מה שהכי חשוב לא צויין מה לגבי מס הכנסה של כל עובד ומס חברות ?

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות