במהלך שיחה מיוחדת לקראת חגיגות 250 שנה לארצות הברית, עלו לדיון השאלות המרכזיות שמעצבות את הכלכלה והגיאופוליטיקה העולמית: מה מאפשר לארה"ב להמשיך ולהוביל כמעט בכל תחום מרכזי – חדשנות, טכנולוגיה, חלל, קריפטו ושוק ההון והאם מדובר בשילוב של כלכלה חזקה, מערכת אוניברסיטאית מובילה, תרבות יזמית ויכולת למשוך הון וכישרונות מכל העולם.
ד"ר ענת הוכברג-מרום, מומחית לגיאופוליטיקה וניהול משברים בינלאומיים, מסבירה כי האתגר המרכזי של ארצות הברית בשנים הקרובות הוא עלייתה של סין והמרוץ על ההובלה הטכנולוגית, בדגש על תחום הבינה המלאכותית.
צפו בריאיון המלא:
עוד באותו הנושא
לדבריה, הזירה בין וושינגטון לבייג'ינג הופכת ל"תחרות אימתנית בין שני גלדיאטורים", כאשר שתי המעצמות משקיעות משאבי עתק בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שמטרתן להבטיח יתרון אסטרטגי ארוך טווח. בתוך כך, המרוץ על ה-AI אינו רק שוק כלכלי, אלא מוקד מרכזי בעיצוב הסדר העולמי החדש.
הוכברג-מרום מוסיפה כי סין מצמצמת במהירות את הפער מול ארצות הברית ואף עשויה לעקוף אותה בתחומים מסוימים בשנים הקרובות, מה שמגביר את המתח הגיאופוליטי ומחדד את התחרות על מעמד ההובלה העולמית.
בהקשר זה היא מציינת כי המשברים הגלובליים – מסחר, אנרגיה ומתיחות בין-מעצמתית – אינם אירועים נפרדים, אלא חלק ממאבק רחב אחד על שליטה טכנולוגית וכלכלית.

בנוגע ליחסי ארצות הברית וישראל, מדגישה הוכברג-מרום כי שיתוף הפעולה בין המדינות התרחב משמעותית בשנים האחרונות, הרבה מעבר לתחום הביטחוני. לדבריה, נוכחותן של חברות אמריקאיות בישראל והפעילות המשותפת בתחומי טכנולוגיה, חדשנות ובינה מלאכותית מציבות את ישראל בעמדה אסטרטגית חשובה בתוך הכלכלה המערבית.
ישראל, היא אומרת, מהווה נכס טכנולוגי משמעותי עבור ארצות הברית, בעיקר בתחומי פיתוח, מרכזי דאטה וחדשנות, כאשר שיתופי הפעולה הללו מחזקים את מעמדה של ישראל בתוך התחרות העולמית על פיתוחי הדור הבא.
לקראת סיום השיחה ציינה הוכברג-מרום כי לצד האתגרים הגלובליים והמתיחות הבין-מעצמתית, ישראל נהנית כיום ממיקום גיאו-כלכלי חיובי, אך נדרשת להמשיך ולחזק את היתרון הטכנולוגי שלה כדי לשמר את מעמדה.
במקביל, היא התייחסה גם להתפתחויות גיאופוליטיות במזרח התיכון והעולם, וציינה דיווחים עכשוויים על אירועים משמעותיים בזירה האיראנית, כחלק מהמתח הרחב שממשיך להשפיע על המערכת הבינלאומית.