ענקית הטכנולוגיה גוגל ממשיכה להמר בגדול על אנרגיית העתיד: החברה השתתפה בסבב גיוס ענק של 411 מיליון אירו (כ-468 מיליון דולר) בחברת פרוקסימה פיוז'ן (Proxima Fusion) הגרמנית, המפתחת טכנולוגיית היתוך גרעיני ושואפת להקים את תחנת הכוח המסחרית הראשונה מסוגה באירופה.
הגביע הקדוש של עולם האנרגיה
היתוך גרעיני נחשב מזה עשורים להבטחה הגדולה ביותר של עולם האנרגיה.
מדובר בתהליך המדמה את פעילות השמש, שבו שני אטומי מימן מתמזגים ליצירת אטום הליום ומפיקים כמויות עצומות של אנרגיה נקייה ובטוחה.
בניגוד לטכנולוגיית הביקוע הגרעיני, המשמשת את כל תחנות הכוח הפועלות כיום ומבוססת על פיצול אטומים, היתוך גרעיני אינו מייצר פסולת רדיואקטיבית ארוכת טווח ואינו כרוך בסכנת התלקחות.
יחד עם זאת, יש צורך לפתור בעיות הנדסיות קשות, בכדי להפוך זאת לעסק שמייצר חשמל.
מנוע הצמיחה החשאי: רעב האנרגיה של ה-AI
ההשקעה האסטרטגית של גוגל מדגישה את הצורך הדחוף והגובר של ענקיות הטכנולוגיה במקורות אנרגיה יציבים, רציפים ונקיים מפחמן.
מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) והקמת מרכזי הנתונים הענקיים דורשות כמויות חשמל חסרות תקדים, שהרשתות הקיימות פשוט מתקשות לספק.
מבחינת גוגל, השקעה בהיתוך גרעיני היא לא רק מהלך סביבתי, אלא הבטחת שרשרת האספקה הקריטית ביותר להמשך השליטה שלה בשוק הטכנולוגיה.
אירופה נכנסת למרוץ הגלובלי
ההשקעה האסטרטגית של גוגל מדגישה את הצורך הגובר של ענקיות הטכנולוגיה במקורות אנרגיה יציבים, רציפים ונקיים מפחמן, במיוחד לאור הזינוק בצריכת החשמל של מרכזי הנתונים ומערכות הבינה המלאכותית.
את סבב הגיוס הנוכחי הובילו הקרנות XTX Ventures ו-East X Ventures, לצד השתתפות של חברת האנרגיה הגרמנית RWE וקרנות הון סיכון בולטות נוספות כמו Plural ו-Balderton.
מנכ"ל פרוקסימה ומייסד שותף, פרנצ'סקו סקיורטינו, ציין בעקבות הגיוס כי אירופה נמצאת במרוץ ראש בראש מול ארצות הברית וסין על הזכות להפעיל את תחנת כוח ראשונה מסוג זה.
לדבריו, הבעת האמון של המשקיעים מוכיחה כי היבשת מסוגלת לא רק להמציא טכנולוגיות פורצות דרך, אלא גם לבנות סביבן חברות בעלות כושר תחרות גלובלי.
המטרה: תחנת כוח פעילה בשנות ה-2030
פרוקסימה מתמקדת בפיתוח טכנולוגיה המכונה "סטלארטור" (Stellarator), המשתמשת בשדות מגנטיים מורכבים כדי לשלוט בפלזמה הלוהטת.
בחברה מתכננים לנצל את ההון שגויס להרחבת מערכי הייצור של כבלים ומגנטים ממוליכי-על בטמפרטורה גבוהה, ומכוונים להפעלת מתקן הדגמה ראשון כבר בתחילת שנות ה-2030, כאשר תחנה מסחרית מלאה מתוכננת להמשך אותו עשור.
הפער מול השוק האמריקאי
למרות המומנטום האירופי, השוק האמריקאי עדיין מוביל בפער ניכר בהיקפי הגיוסים שלו.
חברות כמו קומונוולת' פיוז'ן סיסטמס (CFS) והליון אנרג'י, המגובה על ידי מנכל OpenAI סם אלטמן, כבר גייסו מיליארדי דולרים לפיתוחים מקבילים.
גוגל עצמה, שכבר מושקעת ב-CFS ואף חתמה מולה על הסכם לרכישת אנרגיה עתידית, מבהירה כי לצד הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה לשנות את העולם, הדרך להצלחה מלאה נותרה מאתגרת והצלחה אינה מובטחת באופן מלא.
שורה תחתונה
ההשקעה המסיבית של גוגל בפרוקסימה פיוז'ן היא עדות נוספת לכך שהמרוץ להשגת אנרגיה נקייה ובלתי מוגבלת כבר אינו נחלתם של מדענים בלבד, אלא מהווה אינטרס אסטרטגי עליון עבור חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם.
בעוד שארצות הברית וסין מובילות כרגע בהיקפי המימון, הגיבוי הכלכלי והטכנולוגי שקיבלה פרוקסימה מציב את אירופה בעמדת זינוק משמעותית בדרך לפיתוח מסחרי של היתוך גרעיני ביבשת.
אם החברה אכן תצליח לעמוד ביעדיה השאפתניים ולהציג מתקן פעיל בשנות ה-2030, היא עשויה לא רק לשנות את מפת האנרגיה העולמית, אלא גם לפתור את אחת הבעיות הכי גדולות כיום בעידן ה-AI, הרעב העצום לחשמל.
