בצעד אסטרטגי דרמטי לעתיד הרפואה ומדעי החיים בישראל, רשות החדשנות מובילה השקעה מאסיבית בהיקף של כ-70 מיליון שקל בהקמת תשתית ידע לאומית לפיתוח מודלי AI מבוססי מידע ביולוגי.
המאגר הייחודי, שיקרא IBFI, יאחד תחת קורת גג אחת את השחקנים החזקים ביותר במשק: ענקיות הטכנולוגיה והתרופות אנבידיה וטבע, המרכז הרפואי שיבא, וחברות הסטארטאפ המובילות CytoReason, TerraCyte ו-MeMed. לצדם, לוקחים חלק במיזם חוקרים בולטים מהאקדמיה: מכון ויצמן למדע, הטכניון ואוניברסיטת בן גוריון, כאשר את הפעילות המדעית מובילים פרופ' ערן סגל, פרופ' ניר יוסף, פרופ' שי שנאור ופרופ' אסף זריצקי.
אחד האתגרים המורכבים ביותר בחזית הביולוגיה החישובית כיום הוא חוסר היכולת של מערכות חישוביות מתקדמות לעבד, לייצג ולשלב מידע ביולוגי מורכב, דינמי ורב-מודאלי. כפי שהגדיר זאת יו"ר המאגד ומנכ"ל TerraCyte, יואב ניסן כהן: "כולם מדברים היום על AI בביולוגיה, אבל הביולוגיה עדיין לא מדברת בשפה שה-AI יודע להבין. IBFI הוקם כדי לבנות את התשתית והשפה שעליהן יתבסס הדור הבא של ה-AI הביולוגי".
כדי לגשר על הפער הזה, המאגד יפתח תשתית טכנולוגית משותפת שתכלול שני רכיבי ליבה מהפכניים: שכבת ייצוג אחידה וסטנדרטית לנתונים ביולוגיים מסוגים שונים, וגם, פלטפורמה מתקדמת שתאפשר פיתוח, שילוב, הרצה והנגשה של המודלים הביולוגיים.
השילוב בין השניים יאפשר לראשונה לחבר בין נתונים מולקולריים, תאיים וקליניים במסגרת חישובית אחת, וייצר תשתית מחקר ופיתוח משותפת, טרום-תחרותית, שתשרת את כלל התעשייה ומערכת הבריאות.
היישומים הראשונים של תשתית ה-AI החדשנית צפויים להתמקד בפיתוחים רפואיים מצילי חיים ובקיצור דרך משמעותי בניסויים קליניים. בין היתר, המודלים ישמשו לחיזוי תגובה לטיפולים אונקולוגיים (סרטן), הערכת פעילות מערכת החיסון, חיזוי רגישות יתר לתרופות, ותמיכה בהחלטות רפואיות דחופות במצבים קריטיים כמו סאפסיס (אלח דם), מחלות אוטואימוניות או הערכת דחיית שתלים.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, הדגישה כי שיתוף הפעולה יוצר מכפיל כוח ייחודי שהוא "השקעה בבריאות, בכלכלה ובעתיד של מדינת ישראל". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, סיכם: "בניית התשתיות הללו תאפשר לחברות ישראליות לפתח פתרונות רפואיים מתקדמים מהר יותר, ותבטיח את יתרונה התחרותי של ישראל בחזית הביוטכנולוגיה העולמית בשנים הקרובות".
