חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות נמצאת במגעים מתקדמים עם חברות ביטחוניות בהודו לצורך הקמת קו ייצור מקומי עבור טילי ה"טמיר" המיירטים של מערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל", כך עולה מדיווח ברשת NDTV ההודית.
אינטרסים כלכליים גיאופולייטים
העסקה הנרקמת, שצפויה להיחתם כחלק מ"הסכם חוסן משותף" (Joint Resilience Understanding) בין המדינות, נועדה לענות על הזינוק הגלובלי בביקוש למערכות הגנה אווירית.
עבור רפאל, להקמת התשתית התעשייתית בהודו ישנן כמה מטרות כלכליות ואסטרטגיות מרכזיות.
ראשית, החברה שואפת לנצל את כוח העבודה והתשתיות הזולות בהודו כדי להוזיל את עלויות הייצור, ובכך לשפר את שולי הרווח או להציע מחיר תחרותי יותר בשוק הבינלאומי.
ושנית, המפעל המקומי יספק גיבוי ואבטחה לשרשרת האספקה העולמית של החברה וישמש כרשת ביטחון בזמני חירום.
מעבר לכך, לפי הדיווח הקמת קו ייצור במדינה שלישית תאפשר לרפאל לעקוף מכשולים גיאופוליטיים ולספק מיירטים למדינות נוספות המגלות עניין במערכת אך נרתעות מרכש ישיר מישראל בשל לחצים פוליטיים.
שילוב הכוחות עם חזון הייצור ההודי
המהלך צפוי להעניק דחיפה משמעותית למדיניות הרכש הממשלתית של ניו דלהי, "Make in India", השואפת להפוך את הודו למעצמת ייצור תעשייתית וביטחונית ולבסס את מעמדה כשותפת סחר אמינה באזור האסייתי.
קו הייצור המתוכנן מצטרף לאסטרטגיית ביזור הייצור העולמית של רפאל, המייצרת כיום את המיירטים במפעלים בצפון הארץ, לצד קו ייצור שהוקם בשנה שעברה בארצות הברית בשותפות עם ענקית הביטחון האמריקאית ריית'יאון (Raytheon) עבור חיל הנחתים האמריקאי.
רפאל אינה החברה הישראלית הראשונה שמזהה את הפוטנציאל הכלכלי בהודו, שכן חברת אלביט מערכות כבר מפעילה במדינה קווי ייצור שבהם מיוצרים המל"טים "הרמס 900" ו"הרמס 450".
מיסוד השותפות האסטרטגית
לפי הדיווח, ההסכם הנוכחי נמצא בשלבי ניסוח סופיים, והוא מיישם הלכה למעשה את "השותפות האסטרטגית המיוחדת" עליה הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ועמיתו ההודי נרנדרה מודי בפגישתם בירושלים בפברואר האחרון.
מלבד ייצור המיירטים, המסגרת המשותפת צפויה לכלול פיתוח משותף של טכנולוגיות צבאיות מהדור הבא, ומנגנוני רכש חירום הדדיים שיופעלו בעתות משבר ביטחוני או לחץ לאומי חריף.
שיתוף פעולה זה מעגן קשרים ביטחוניים ותעשייתיים ארוכי שנים בין המדינות לכדי מבנה עסקי ומחייב בהרבה.
המהלכים באירופה עלו על שרטון
כזכור, קרן העושר הקטארית חוסמת את ניסיונה של רפאל לרכוש את מפעל פולקסווגן באוסנברוק שבגרמניה, כך לפי דיווח בעיתון הבילד הגרמני.
רפאל לטשה עיניים אל המפעל הגרמני במטרה לבסס עוגן פעילות מרכזי באירופה, להקל על עומסי הייצור הנובעים ממרוץ החימוש העולמי, ולהסב אותו מייצור כלי רכב לייצור רכיבים למערכות הנשק שלה.
עם זאת, קטאר המחזיקה ב-10.4% ממניות פולקסווגן מתנגדת בתוקף לעסקה, במה שנראה כניסיון להשפיע על מדיניות החוץ של גרמניה ועל קשריה הביטחוניים עם ישראל.
פולקסווגן בדרך לטלטלה: פיטורי 100 אלף עובדים וסגירת ארבעה מפעלים
כזכור, לאחרונה אף דווח כי פולקסווגן שוקלת להכפיל את תוכנית ההתייעלות שלה, לסגור ארבעה מפעלי ייצור בגרמניה ולפטר כ-100 אלף עובדים, מסגרת מהלך רחב שנועד לשפר את כושר התחרות שלה מול יצרניות הרכב הסיניות.
שורה תחתונה
המגעים המגעים המתקדמים בהודו, לצד חסימת העסקה בגרמניה, חושפים את חזית המאבק האסטרטגי שבו נמצאת רפאל: הניסיון הנואש להרחיב את כושר הייצור העולמי שלה כדי לעמוד בביקושי השיא ל"כיפת ברזל" ובמרוץ החימוש הגלובלי.
הווטו המדיני שספגה החברה באירופה מוכיח כי רפאל כבר אינה יכולה להסתמך רק על השווקים והנכסים המערביים המסורתיים, והיא נאלצת לנווט בסביבה גיאופוליטית נפיצה שבה כסף זר מסוגל לבלום את תוכניות ההתרחבות שלה.
הסטת מרכז הכובד להודו היא לא פחות ממהלך הצלה תפעולי ועסקי עבור החברה.
הקמת קו הייצור לטילי ה"טמיר" על אדמת הודו מעניקה לרפאל את הגמישות שהיא כה זקוקה לה – היא פותרת את צווארי הבקבוק במפעלים בארץ, מוזילה משמעותית את עלויות הייצור, ומייצרת לה חוסן תעשייתי מפני לחצים פוליטיים.
בשורה התחתונה, המעבר המהיר לשוק האסייתי מוכיח כי מול דלתות שנסגרות באירופה, רפאל בונה לעצמה רשת ביטחון גלובלית עצמאית, שתאפשר לה להמשיך ולספק מערכות הגנה למדינות ברחבי העולם, ללא תלות באירופה.
