היום (ראשון) התעשייה האווירית לישראל ו-HIT מכון טכנולוגי חולון מודיעות על חתימת הסכם להקמת מכון מחקר משותף, שיתמקד בשילוב AI בתהליכי הפיתוח, הייצור והתחזוקה של מערכות בתעשייה הביטחונית. המכון יעסוק גם בפיתוח כלים וגישות חדשות להנדסת מערכות, במטרה לקצר תהליכי פיתוח ולחזק את היכולות הטכנולוגיות של התעשייה הביטחונית בישראל.
לפי המכון הטכנולוגי והתעשייה האווירית לישראל, גם בעידן ה-AI, תפקידו של מהנדס המערכת נשאר חשוב מאוד, מכיוון שהוא האדם שמסתכל על התמונה הגדולה ומחבר בין התחומים. מערכת ביטחונית יכולה לכלול תוכנה, חומרה, חיישנים, תקשורת, מכ"ם, אלגוריתמים, מערכות חשמל ומערכות מכניות, כאשר מהנדס המערכת צריך להבין איך כל החלקים האלה עובדים ביחד.
מה המכון המשותף יעשה?
המכון יעסוק בשילוב AI בשלושה תחומים מרכזיים:
- פיתוח – שימוש ב-AI כדי לפתח מערכות ומוצרים מהר ויעיל יותר.
- תחזוקה – שימוש ב-AI כדי לזהות תקלות, לחזות בעיות ולשפר את התחזוקה.
- ייצור – שימוש ב-AI כדי לייעל את תהליכי הייצור.
המטרה היא לא רק לבנות מודלי AI, אלא להכניס AI לתוך תהליכי העבודה של התעשייה הביטחונית.
לפי יו"ר התעשייה האווירית, בועז לוי, העולם השתנה ולכן גם הדרך שבה מהנדסים עובדים צריכה להשתנות. אחד השינויים המרכזיים הוא ש-AI מאפשר לבצע משימות שבעבר דרשו הרבה מאוד זמן ועבודה אנושית.
לכן החברה רוצה מהנדסים שיודעים לא רק לבצע חישובים ולפתור בעיות, אלא גם:
- לחבר בין תחומים שונים.
- לחשוב בצורה יצירתית.
- להשתמש בכלי AI.
- להבין מערכות מורכבות.
- לקבל החלטות.
- לראות את התמונה הרחבה.
יו"ר התעשייה האווירית הוסיף כי המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר והשינויים בעולם חידדו את הצורך של ישראל לפתח יכולות טכנולוגיות עצמאיות ומהירות יותר. לדבריו, יש צורך לקצר את הזמן מרגע שמפתחים טכנולוגיה ועד שהיא מגיעה ללקוח. לדוגמה, אם בעבר מערכת ביטחונית הייתה יכולה לקחת שנים לפיתוח, התעשייה רוצה לקצר את התהליך ככל האפשר.
בנוסף, הכוונה היא שישראל והתעשיות הביטחוניות שלה לא יהיו תלויות לחלוטין בספקים או בתשתיות של מדינות וחברות אחרות, לרבות תשתיות ענן, כוח מחשוב, מערכות AI, תוכנה וחומרה.
המסר הוא שישראל צריכה יכולת טכנולוגית עצמאית ככל האפשר, במיוחד בתחומים ביטחוניים רגישים.
לדברי יו"ר התעשייה האווירית, המהנדס העתידי יצטרך פחות להתמקד בפתרון בעיות מתמטיות בסיסיות, כי AI יכול לבצע חלק מהעבודה הזו.
במקום זאת, יהיה צורך במהנדס שיודע להבין בעיה, להשתמש ב-AI, ואז לחבר בין תחומים ולקבל החלטה שתוביל לבניית פתרון.
המשמעות היא שה-AI לא בהכרח מחליף את מהנדס המערכת, אלא משנה את האופן שבו הוא עובד.
ד"ר אביטל שריפט מ-HIT תהיה מנהלת המחקר של המכון המשותף ותוביל את הפעילות המחקרית השוטפת. המוביל האקדמי מטעם HIT יהיה פרופ' מיכאל וינוקור, שעומד בראש תחום הנדסת מערכות בלימודי התואר השני בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול טכנולוגיה.
איך המכון ינוהל?
תוקם ועדת היגוי משותפת, שבה יהיו נציגים של HIT ושל התעשייה האווירית. הוועדה תתכנס שלוש פעמים בשנה ותעסוק בין היתר ב:
- תקציבים.
- יעדי המחקר.
- תוצאות המחקרים.
- ההתקדמות של המכון.
כלומר, מדובר במסגרת מחקר מסודרת ולא רק בשיתוף פעולה נקודתי.
נשיא HIT, פרופ' אדוארד יעקובוב, הדגיש שהמטרה היא ליצור חיבור בין הידע האקדמי לבין הצרכים האמיתיים של התעשייה.
האקדמיה מביאה מחקר, ידע וחוקרים, והתעשייה האווירית מביאה ניסיון, בעיות אמיתיות וצרכים מהשטח.
המכון אמור לחבר בין שני הצדדים ולפתח פתרונות AI שיוכלו לשמש את התעשייה הביטחונית.
פרופ' יעקובוב מסר כי "השותפות עם התעשייה האווירית היא ביטוי לתפיסה של HIT שלפיה האקדמיה והתעשייה חייבות לפעול יחד כדי להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים של המחר. שילוב בינה מלאכותית בהנדסת מערכות אינו רק אימוץ של טכנולוגיה חדשה, אלא שינוי באופן שבו אנו חושבים על תהליכי פיתוח, על קבלת החלטות ועל תפקידו של המהנדס", והוסיף כי המכון המשותף יאפשר לנו לחבר בין מחקר אקדמי מתקדם לבין ניסיון וצרכים מהשטח, ולפתח ידע ופתרונות שיש להם השפעה ממשית על התעשייה הביטחונית ועל העצמאות הטכנולוגית של ישראל".
כעת מדובר בשיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה הביטחונית, שמטרתו להכניס AI עמוק יותר לתהליכי הפיתוח, הייצור והתחזוקה של מערכות ביטחוניות. הנקודה המרכזית היא לא רק פיתוח AI, אלא שינוי הדרך שבה מהנדסים מפתחים מערכות – כך ש-AI יהפוך לכלי עבודה מרכזי, תוך שמירה על תפקידו של מהנדס המערכת שמחבר בין כל התחומים.
