ביל גייטס, מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר, חושב שה-AI מתקדם מהר מאוד ויוצר סיכונים חדשים, למשל בתחום הביטחון, הביולוגיה והתעסוקה. כעת הוא מעוניין לשכנע ממשלות, כולל סין וארה"ב, ליצור כללים בינלאומיים שיסייעו לצמצם את הסיכונים האלה, כך לפי ראיון שהעניק לרויטרס.
גייטס מציע שמדינות יעקבו אחר היכולת של AI לתכנן מולקולות וחומרים חדשים, מחשש שניתן יהיה לנצל יכולות אלה גם לפיתוח חומרים ביולוגיים מסוכנים ולביצוע מתקפות ביולוגיות. עם זאת, הוא מדגיש כי מטרתו אינה לעצור את התפתחות הטכנולוגיה, אלא ליצור מנגנוני מעקב ובקרה שיאפשרו לצמצם את השימוש המסוכן בה.
גייטס סבור כי שיתוף פעולה בין ארה"ב לסין יהיה חיוני. לדבריו, סין עשויה להסכים להגביל שחרור של מודלי AI שעלולים להיות מסוכנים, אם ארה"ב תוביל מהלך כזה תחילה. "כל העולם היה מצטרף לזה", אמר גייטס, והסביר כי הסכמה בין שתי המעצמות עשויה להוביל מדינות נוספות לאמץ כללים דומים.
גייטס מתכוון להעלות את הנושא בפגישה אפשרית עם נשיא סין שי ג'ינפינג, שאותה מנסים אנשיו לתאם לקראת ביקורו הבא בסין, המתוכנן לפי שעה לנובמבר. גייטס, שכבר נפגש עם שי בעבר, אמר כי הנשיא הסיני "עשוי להיות מופתע עד כמה אני נחרץ" בנוגע לסכנות של AI.
לדבריו, סין כבר פועלת להגן על ילדים מפני התמכרות ל"שותפי AI" – מערכות שמנהלות עם המשתמש קשר אישי או דמוי-חבר. גייטס סבור כי מעט מדי מנהיגים בעולם נערכים ברצינות לנזקים האפשריים של הטכנולוגיה.
החשש שלו אינו מסתכם בתחום הביולוגי. גייטס אמר כי AI מתחיל להפגין יכולות שלא היו קיימות בטכנולוגיות קודמות, ובנוגע להתפתחויות האחרונות בתחום הסייבר אמר: "התקריות הביטחוניות האלה מזעזעות, והן צריכות להדהים את כולם". לדבריו, העובדה שמערכות AI הצליחו לפרוץ לאתרים אמיתיים במסגרת בדיקות אבטחה ממחישה עד כמה הטכנולוגיה התקדמה.
"בעבר, הטכנולוגיה מעולם לא עשתה דבר כזה. הפעם זה שונה", אמר גייטס, שהגדיר את ההתפתחות כ"אבן דרך אבולוציונית" שדורשת מדיניות וניהול משמעותיים מצד החברה כולה. לדבריו, AI אינו עוד טכנולוגיה רגילה, ולכן ממשלות צריכות להיערך מראש ולא להמתין עד שהנזקים יתממשו.
בהמשך לכך, גייטס קורא להקים ארגון בינלאומי שיפקח על AI, בהשראת מנגנוני פיקוח הקיימים בתחומים כמו נשק גרעיני, תעופה והגנת שכבת האוזון. הוא סבור כי ארה"ב צריכה להוביל את המהלך, אך קודם לכן יש לקבוע מהם הקריטריונים שיגדירו מתי מערכת AI הופכת למסוכנת ומתי יש צורך בהתערבות. בהתייחס להצעה להקים גוף הדומה ל-FINRA, אמר גייטס: "אפשר להשתמש במודל דמוי FINRA, אבל זה ויכוח טיפשי". מבחינתו, השאלה החשובה אינה מה יהיה המבנה המדויק של הגוף, אלא אילו סיכונים הוא יידרש לזהות ומתי יהיה צורך לפעול.
בפוסט שפרסם בבלוג שלו כתב גייטס כי הבטחת עתיד שבו AI לא יעמיק את אי-השוויון ולא יפגע באוכלוסיות פגיעות היא "העדיפות העליונה של העולם" – אפילו לפני משברי האקלים והבריאות. בכך הוא מרחיב את הדיון מעבר לסכנות הביטחוניות של הטכנולוגיה ומדגיש גם את ההשלכות החברתיות והכלכליות שלה.
גייטס העלה גם רעיונות להתמודדות עם השפעת AI על שוק העבודה. בין היתר, הוא הציע לשקול מיסוי של הכנסות חברות שמשתמשות בתוצרי AI כדי להחליף עובדים, כך שההכנסות יוכלו לסייע במימון רשת ביטחון חברתית. בנוסף, הוא אמר כי החברה צריכה לשקול לשמור עד 40% מהמשרות הקיימות לבני אדם, במיוחד בתחומים שבהם למגע האנושי יש ערך שקשה להחליף.
בהקשר הזה, גייטס הזכיר את הטיפול שאביו קיבל לאחר שחלה באלצהיימר, שאותו תיאר כ"אנושי באופן שאי אפשר להחליפו". לדבריו, גם אם AI יוכל לבצע משימות רבות, יש תחומים שבהם אמפתיה, קשר אישי ונוכחות אנושית אינם ניתנים להחלפה.
במקביל, גייטס מדגיש את הפוטנציאל החיובי של הטכנולוגיה. קרן גייטס מתכננת להשקיע 200 מיליארד דולר עד 2045, כאשר חלק הולך וגדל מהפעילות יתמקד ב-AI. הקרן כבר משתפת פעולה עם אנתרופיק בפיתוח בדיקות בריאות הקשורות להיריון באמצעות AI, ועם OpenAI במטרה לסייע לעובדי מערכת הבריאות ברואנדה.
בסיום, גייטס הזהיר כי הוויכוח הציבורי סביב מרכזי הנתונים עלול להחמיץ את האיום הגדול יותר. בהתייחס להשפעת AI על התעסוקה אמר: "חכו עד שתשבשו באמת את שוק העבודה". בכך הוא מפנה את תשומת הלב מהוויכוח על התשתיות שמפעילות את ה-AI אל השאלה הגדולה יותר: מה יקרה כאשר מערכות AI יתחילו לשנות בקנה מידה רחב את האופן שבו אנשים עובדים ומתפרנסים.
