ממחקר שפורסם לאחרונה באתר ה-OECD עולה כי התשובה לשאלה זו עלולה להיות חיובית. המחקר מעלה חשש גדל מאבטלת יתר של צעירים בוגרי תארים אקדמאים בהשוואה לאוכלוסיות שוק עבודה אחרות.
על פניו, הדוח החדש מראה ששוקי העבודה במדינות ה-OECD המשיכו להפגין חוסן במהלך השנה האחרונה. שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה נותרו, בממוצע, קרובים לרמות הגבוהות ביותר שלהם, ברביע השני של השנה.
במאמר מוסגר, ראוי לציין כי נכון לחודש מאי, שיעור הבלתי מועסקים בישראל הוא הרביעי הכי נמוך בין מדינות ה-OECD (עומד על 3.1 אחוזים מכוח העבודה האזרחי), כאשר לצורך השוואה השיעור הממוצע בקרב מדינות הארגון כמעט כפול ועומד על 6 אחוזים.
יחד עם זאת, נרשמו סימנים חדשים של היחלשות, תוך התמתנות של צמיחת התעסוקה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
כאמור, בוגרי אוניברסיטאות צעירים נמצאים תחת סיכון גדל והולך להימצא ללא תעסוקה, הן על פני זמן והן בהשוואה לעובדים אחרים.
מהסקר עולה כי תופעה זו החלה זמן רב לפני התפשטותם של מודלי בינה מלאכותית יוצרת (generative AI) – ההתפתחות הטכנולוגית המהירה שנוטים לייחס לה השלכות מצמצמות על הביקוש לעובדים.
לכן, מדובר בהתפתחות שורשית יותר, שעלולות להיות לה השלכות מרסנות מתמשכות יותר הן על רמת התעסוקה והן על רמת התוצר העולמי. כפועל יוצא, גם המשאבים הכספיים והאחרים, שממשלות רבות תצטרכנה להקצות לצורך הכשרות מקצועיות, פתרונות תעסוקה וסיוע כלכלי, ילכו ויגדלו.
לאתגר שבוגרי האוניברסיטאות הצעירים, כמו גם אוכלוסיית המועסקים כולה, יצטרכו להתמודד עימו, מצטרף גם נושא השכר הריאלי, שאמנם צומח על פני זמן, אך לפי המחקר קצב צמיחתו התמתן משמעותית בשנה שעברה וירד מ-2.2 אחוזים ברביע הראשון של 2026.
ישראל, אגב, בולטת גם כאן לטובה. השכר הריאלי כאן עלה 3.3 אחוזים בין הרביע הראשון של 2025 לרביע הראשון של 2026, כאשר הגידול החציון של מדינות ה-OECD עומד על 1.2 אחוזים.
גם את התמתנות צמיחת השכר תולים רבים בהתפתחות חדשה, יחסית: זינוקם של מחירי האנרגיה. אולם, גם כאן מדובר בתופעה שורשית יותר, שהחלה, לפי עורכי המחקר, עוד ב-2022 (עם היציאה ממשבר הקורונה).
מעניין לציין גורם שעורכי המחקר חוששים שיעכב את צמיחת השכר בהמשך – סעיפי אי תחרות, שנפוצים מאוד במדינות האיחוד ולמעשה כובלים כ-30% מהשכירים בקרב 15 מדינות.
בשורה התחתונה – שוק העבודה הינו בין השווקים הכלכליים והחברתיים החשובים ביותר והמדיניות הכלכלית – פיסקאלית ומוניטארית – מכוונת לשפרו לאורך זמן. שוק זה נתון תכופות לזעזועים חיצוניים, כאשר נגיף הקורונה, המלחמה במזרח התיכון ומכיוון אחר – הקידמה הטכנולוגית וה-AI בראשה – משפיעים עליו בהיבטי התעסוקה, השכר והשייכות לכוח העבודה.
המסקנה החשובה העולה, לדעתי, מהדוח הינה שדווקא הזעזועים הללו עלולים להסוות בעיות ואתגרים שורשיים יותר – כפי שעולה מנתוני הסקר. לתלות הכול ב-AI זה כמו לחפו מטבע מתחת לפנס. ראוי שכל מדיניות כלכלית שתינקט תיקח זאת בחשבון.
