פקיסטן ביקשה מארצות הברית קרן ייצוב מטבע בסך 10 מיליארד דולר. כך עולה מדיווח ברויטרס. במידה שהבקשה תאושר, היא עשויה להעניק חבל הצלה לכלכלה המתקשה של המדינה המזרח-אסייתית.
הבקשה מגיעה בעקבות חלקה של פקיסטן בתיווך השיחות מלחמה באיראן. מהלך זה, העלה את מעמדה הדיפלומטי ועורר תקוות כי תוכל לתרגם זאת להישגים כלכליים מול וושינגטון ושותפות נוספות.
בפנייה לשר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אסלאמאבאד מבקשת להקים מנגנון תמיכה וייצוב דו-צדדי, בין ממשלות ארה"ב ופקיסטן בהיקף של 10 מיליארד דולר ולתקופה של עד חמש שנים.
אם תוסכם, הקרן תחזק את יתרות המט"ח של פקיסטן, תקל על הפיקוח והלחץ על הרופי המשמש כמטבע המקומי במדינה. בנוסף, היא תפחית את תלותה במימון רב-לאומי – וזאת בעוד אסלאמאבאד נוקטת במדיניות פיסקלית ומוניטרית הדוקה בהתאם לתוכנית הסיוע של קרן המטבע הבינלאומית.
אתמול (ג'), שר האוצר הפקיסטני, מוחמד אורנגזב נפגש עם מקבילו האמריקני בוושינגטון וציין כי העלה בפניו את רגישות הכלכלה הפקיסטנית להתפתחויות הגיאופוליטיות באזור. כך לפי הדיווח.
"הסנאטור אורנגזב ביקש תמיכה אמריקאית רחבה יותר בדרכה של פקיסטן לשווקים, הנשענת על נגישות משופרת לשוקי ההון הבינלאומיים, יתרות מט"ח גבוהות יותר ודירוג אשראי ריבוני משופר", כך נמסר מהמשרד. שני הצדדים אישרו מחדש את מחויבותם להעמקת שיתוף הפעולה הכלכלי, עידוד השקעות אמריקאיות וקידום פרויקטים אסטרטגיים.
כיום, פקיסטן כפופה למשטר עבודה של קרן המטבע בהיקף של 7 מיליארד דולר, המחייב העלאות מסים שלא פופולריות ציבורית, ריסון בהוצאות ורפורמות מבניות.
מנגנון של משרד האוצר האמריקאי
מנגנוני ייצוב חליפין הם כלי גיבוי נדירים של משרד האוצר האמריקני, המוזרמים בדרך כלל דרך "קרן ייצוב החליפין" (ESF), ומספקים דולרים, עסקאות החלף או ערבויות במטרה לתמוך ביתרות המט"ח ולייצב מטבעות.
מנגנונים אלו שונים מקווי תמסורת הדולר הקבועים שיש לפד מול בנקים מרכזיים גדולים בעולם, המיועדים להבטיח נזילות דולרית קבועה ויציבות פיננסית.
חבילת הסיוע לארגנטינה בשנת 2025, הייתה הפעולה החדשה הראשונה מזה שנים של קרן ייצוב עבור ממשלה זרה, מאז אורוגוואי ב-2002, למעט קו החליפין הוותיק מול מקסיקו שקיים עוד משנות ה-40 ועומד כיום על 9 מיליארד דולר.
פקיסטן נמנעה בקושי ממחדל פירעון ב-2023, הודות להסכם סיוע קצר של 3 מיליארד דולר מקרן המטבע, ומאוחר יותר הגיעה להסדר מורחב של 7 מיליארד דולר, לצד הלוואה נפרדת של 1.3 מיליארד דולר להתמודדות עם אסונות טבע ושינויי אקלים. עם זאת, יתרות המט"ח שלה עדיין תלויות במימונים רשמיים, גלגולי חוב ופיקדונות מסין ומסעודיה.
תלות זו מותירה את אסלאמאבאד חשופה לתנודות בתמיכה הדו-צדדית ולעיכובים בהעברות מקרן המטבע. פגיעות זו בלטה בחודש אפריל, כאשר פקיסטן החזירה כ-3.5 מיליארד דולר, המהווים כ-20% מיתרות המט"ח שלה, לאיחוד האמירויות, בעוד סעודיה סיפקה תמיכה חדשה בסך 3 מיליארד דולר.
בחודש ינואר, הבנק המרכזי של פקיסטן מסר כי יתרות המט"ח עשויות לחזור לקרוב לשיא של 2021 ולהגיע ל-20 מיליארד דולר עד סוף שנת 2026.
איראן מודיעה על סגירת מצר הורמוז; מחר יחלו השיחות בין המדינות
עיצוב מחדש של היחסים עם וושינגטון
הענקת מנגנון ייצוב אמריקני תישא משקל רב הן כגב כלכלי לנזילות והן כאות פוליטי. היא תפחית את הלחץ על היתרות והרופי הפקיסטני, ותקטין את התלות של המדינה בחבילות חילוץ נקודתיות של קרן המטבע.
הרפורמות בגיבוי קרן המטבע אמנם ייצבו את הכלכלה, אך במחיר פוליטי כבד שכלל מסים גבוהים, קיצוץ בהוצאות וצמצום התקציבים לפיתוח ולרווחה.
בחודש אפריל, סוכנות הדירוג פיץ' ציינה כי הדבקות של פקיסטן בתוכנית קרן המטבע תמכה ביכולת המימון שלה, בעוד שיקום יתרות המט"ח מעניק כרית ביטחון מול זעזועים כלכליים הנובעים מהמלחמה באיראן.
עם זאת, מגבלות עמוקות יותר נותרו בעינן. פיץ' הבהירה כי עליית מחירי האנרגיה והפרעות אפשריות בשרשראות האספקה עלולות לשחוק במהירות את יתרות המט"ח של המדינה.
ההשקעות הזרות בפקיסטן נותרו דלות, כתוצאה מסיכונים ביטחוניים, אי-ודאות מדיניות, משברים חיצוניים חוזרים ונשנים, הגבלות בעבר על הוצאת רווחים מהמדינה ובסיס יצוא צר. בנוסף, דירוג האשראי של פקיסטן נותר עמוק בטריטוריית הדירוג הספקולטיבי, מה שמשאיר את עלויות הלוואה גבוהות ומגביל את הגישה לשווקים.
פקיסטן ניסתה לנצל את קשריה עם ממשל טראמפ כדי לטפל בחלק מבעיות אלו, באמצעות שיתוף פעולה כלכלי שנפרש עד כה על פני תחומי הקריפטו, הנדל"ן והכריות.
פקיסטן חתמה על הסכם מטבע "סטייבלקוין" לתשלומים חוצי גבולות עם חברה בת של World Liberty Financial – עסק הקריפטו בבעלות משפחת טראמפ.
היא גם חתמה על מזכר הבנות עם ממשלת ארה"ב לפיתוח מחדש של מלון רוזוולט בניו יורק שבבעלות חברת התעופה הפקיסטנית PIA, ובנוסף, היא חיזרה אחר השקעות כרייה אמריקאיות, כולל בפרויקט Reko Diq, שם הכריז בנק היצוא-יבוא של ארה"ב על מימון של 1.25 מיליארד דולר.
