היום (שני) בנק ירושלים מדווח על תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של 2026, שהסתכם בירידה ברווחים. במחצית הראשונה של 2026 בנק ירושלים הרוויח כ-96.4 מיליון שקל, לעומת כ-110.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2025.
הרווח של הבנק ירד בכ-14.5 מיליון שקל, או כ-13%.
הבנק מסביר שהירידה נובעת בין היתר מירידת הריבית במשק, שפגעה בפער בין הריבית שהבנק מקבל על הלוואות לבין הריבית שהוא משלם על מקורות המימון שלו. בנוסף, במחצית המקבילה אשתקד הייתה השפעה חיובית של "ריקברי" בהפרשות להפסדי אשראי.
התשואה להון, שבודקת כמה רווח הבנק מייצר ביחס להון העצמי שלו, ירדה אצל בנק ירושלים מכ-14.6% לכ-11.8%.
כלומר, הבנק עדיין מייצר רווח משמעותי ביחס להון שלו, אבל הרווחיות ביחס להון נשחקה לעומת השנה שעברה.
באפריל-יוני הבנק הרוויח כ-45.1 מיליון שקל, לעומת כ-65.1 מיליון שקל ברבעון השני של 2025, נתון שמייצג ירידה של כ-20 מיליון שקל, בערך 31%. הסיבה המרכזית, לפי הבנק, היא ירידת הריבית, שפגעה בפערי הריבית. בנוסף, ברבעון המקביל אשתקד היו לבנק הכנסות חד-פעמיות ממכירת תיק הלוואות ורכישה עצמית של אג"ח.
גם ברבעון השני נרשמה ירידה משמעותית ברווחיות ביחס להון. התשואה ירדה מ-17.1% ל-11.1%.
כלומר, לא רק שהרווח הנקי ירד, אלא גם היכולת של הבנק לייצר רווח ביחס להון העצמי שלו נחלשה.
מנגד, ההון העצמי של הבנק, ההון ששייך לבעלי המניות של הבנק, גדל בכ-60 מיליון שקל, לכ-1.71 מיליארד שקל, לעומת כ-1.65 מיליארד שקל בסוף שנת 2025. מדובר בנתון חיובי מבחינת חוסן פיננסי, משום שיש לבנק בסיס הון גדול יותר לספוג הפסדים ולתמוך בצמיחה.
יחס כיסוי הנזילות, מדד שבודק האם לבנק יש מספיק נכסים נזילים כדי להתמודד עם מצב שבו יש משיכות כספים משמעותיות ולחץ, עומד על 180%, כאשר הדרישה היא לפחות 100%.
כלומר, לפי המדד הזה יש לבנק כרית נזילות משמעותית מעל דרישת המינימום.
יחס המינוף, שבוחן את כמות ההון של הבנק ביחס להיקף החשיפה שלו, עומד על 6.9%, כך שגם כאן הבנק נמצא מעל דרישת המינימום, שעומדת על 4.5%.
הבנק נמצא מעל הרף הרגולטורי מבחינת יחס הון עצמי רובד 1, שהוא אחד המדדים החשובים ליציבות בנקאית ובוחן כמה הון איכותי יש לבנק ביחס לסיכונים שהוא נוטל. הדרישה היא 8.9%, ובנק ירושלים עומד על 11.1%.
בנוסף, דירקטוריון הבנק אישר חלוקת דיבידנד בסכום של כ-38.6 מיליון שקל, אשר משקף חלוקה של כ-40% מהרווח הנקי של המחצית הראשונה.
בנוסף, הבנק כבר חילק לבעלי המניות כ-33.5 מיליון שקל במרץ.
יתרה מכך, תיק האשראי הוא למעשה סך ההלוואות שהבנק נתן. בסוף יוני עמד התיק על כ-16.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-2.3%. עם זאת, בנטרול מכירת תיק אשראי וסינדיקציה, האשראי צמח מתחילת השנה ב-8.2% לכ-17.5 מיליארד שקל.
כלומר, הפעילות הבסיסית של האשראי צמחה יותר ממה שנראה בנתון הראשוני. בנוסף, במבט ראשון נראה שתיק המשכנתאות התכווץ ב-3%, אבל הבנק מכר חלק מתיק המשכנתאות וביצע סינדיקציה. לכן, אם מנטרלים את הפעולות האלה, הפעילות החדשה דווקא צמחה בכ-8%.
במקביל, הבנק הגדיל את האשראי שהוא נותן לפרויקטים של בנייה ונדל"ן, והוא מנהל תיק ליווי פרויקטים בהיקף כולל של 14.3 מיליארד שקל, אך חלק גדול ממנו נמצא באחריות גופים מוסדיים ולא ישירות באחריות הבנק.
פיקדונות הציבור, הכסף שהלקוחות מפקידים בבנק, גדלו בכ-1.7% והגיעו ל-18.6 מיליארד שקל. הבנק מדגיש שהוא מגייס פיקדונות גם באמצעות מערכת דיגיטלית שמאפשרת ללקוחות של בנקים אחרים לפתוח פיקדון אצלו בלי לפתוח חשבון עו"ש.
ההכנסות מריבית נטו הציגו ירידה של כ-8%, כלומר ירדו בכ-17.9 מיליון שקל, לכ-167.9 מיליון שקל, כאשר הסיבה המרכזית היא שירידת ריבית בנק ישראל שחקה את פערי הריבית.
בהכנסות הבנק שאינן מריבית הייתה ירידה קטנה, אבל ברבעון המקביל אשתקד היו 13.5 מיליון שקל של הכנסות חד-פעמיות ממכירת תיק הלוואות ורכישה עצמית של אג"ח. לכן, אם מוציאים את ההכנסה החד-פעמית הזאת מההשוואה, ההכנסות שאינן מריבית דווקא עלו בכ-16%.
בסעיף הפסדי האשראי, מסתמן כי הבנק הפריש יותר כסף למקרה שלקוחות לא יחזירו את ההלוואות שלהם, משום שההוצאה עלתה מ-3.4 מיליון ל-8.7 מיליון שקל. הבנק מסביר שזה נובע בין היתר מהגידול בתיק האשראי ומהעובדה שבשנה שעברה היה ריקברי – כלומר, שחרור/החזרה של הפרשות קודמות.
עם זאת, הבנק מציין ששיעור המחיקות ירד, מה שלדבריו משקף שיפור באיכות האשראי.
הבנק מכר כ-90% מתיק הלוואות בהיקף של כ-530 מיליון שקל, ומהעסקה הוא צפוי לרשום רווח של כ-31 מיליון שקל לפני מס אך הרווח הזה לא שייך למחצית הראשונה או לרבעון השני – הוא צפוי להופיע בדוחות של הרבעון השלישי.
