חברת בלדי פרסמה את דוחותיה הכספיים לסיכום הרבעון השני והמחצית הראשונה של שנת 2026.
החברה מציגה שיפור משמעותי במדדי הרווחיות התפעולית והנקייה, לצד התמודדות שוטפת עם אתגרי יבוא, תנודות במט"ח והתפתחויות משפטיות ורגולטוריות.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד נוספת של 20 מיליון שקל באוגוסט 2026, בהמשך ל-20 מיליון שקל שחולקו במהלך המחצית הראשונה.
התוצאות הכספיות לרבעון השני: זינוק ברווח הנקי
הכנסות החברה ברבעון השני של 2026 הסתכמו בכ-357 מיליון שקל, עלייה צנועה של כ-0.4% בהשוואה לכ-355.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי ברבעון זינק בכ-31% לכ-100.2 מיליון שקל (כ-28% מההכנסות), בהשוואה לכ-76.6 מיליון שקל (כ-21.5% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2025.
הרווח התפעולי ברבעון קפץ בכ-53.5% והסתכם בכ-65.2 מיליון שקל (כ-18.3% מההכנסות), לעומת כ-42.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון השני זינק בכ-49.5% לכ-38.1 מיליון שקל, לעומת כ-25.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון השני קפץ בכ-46% לכ-71 מיליון שקל.
סיכום מחצית 2026: גידול חד ברווחיות
בסיכום המחצית הראשונה של השנה הציגה בלדי הכנסות של כ-768 מיליון שקל, עליה של כ-2.3% בהשוואה לכ-750.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025.
הרווח הגולמי במחצית עלה בכ-25% לכ-195 מיליון שקל (כ-25.4% מהמחזור).
הרווח התפעולי החצי-שנתי טיפס בכ-54% לכ-128.9 מיליון שקל, והחברה רשמה רווח נקי כולל של כ-80.8 מיליון שקל – זינוק של כ-45% לעומת כ-55.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
תחומי הפעילות במחצית
תחום הסחר: הכנסות של כ-606.1 מיליון שקל ורווח תפעולי מגזרי של כ-93.7 מיליון שקל.
מפעלי הקבוצה: הכנסות מלקוחות חיצוניים של כ-160.7 מיליון שקל ורווח תפעולי מגזרי של כ-36 מיליון שקל.
תחום הלוגיסטיקה (המרלו"ג): הכנסות מלקוחות חיצוניים של כ-1.2 מיליון שקל (וכ-52.5 מיליון שקל כולל שירותים פנים-ארגוניים) ורווח תפעולי מגזרי של כ-13 מיליון שקל.
נקודות התמודדות ואתגרים בולטים
לצד הגידול ברווחים, הדוח משקף מספר גורמי סיכון ואתגרים המלווים את פעילות החברה:
אתגר יבוא העופות מברזיל: לאחר שהחברה פעלה מול הרשויות ואף נכללה ברשימת המפעלים המאושרים ליבוא עופות מברזיל, נודע לבלדי באוגוסט 2026 כי משרד החקלאות החליט לבטל את אישור היבוא הכולל מברזיל ולהסיר את המפעל מהרשימה. החברה ציינה כי ההחלטה מעוררת קשיים משפטיים מהותיים והיא בוחנת את צעדיה.
השפעות האינפלציה והצמדת החוב: עיקר החוב של החברה מבוסס על אגרות חוב (סדרה 1) בהיקף של 300 מיליון שקל הצמודות למדד המחירים לצרכן. במהלך הרבעון השני רשמה החברה הוצאות הצמדה למדד בסך של כ-4 מיליון שקל, כאשר כל עלייה של 1% במדד מגדילה את הוצאות המימון בכ-3 מיליון שקל.
חשיפה לתנודות במטבע חוץ: מכיוון שחלק ניכר מרכש חומרי הגלם מבוצע בדולר ארה"ב בעוד המכירות מבוצעות בשקלים, החברה חשופה לתנודות בשער החליפין. התחזקות השקל ברבעון השני סייעה לתוצאות, אך פיחות בשקל עלול לשחוק את הרווחיות בעתיד.
