משרד האוצר מקדם רפורמה שנועדה לשנות את האופן שבו הציבור חוסך ומשקיע לטווח קצר ובינוני. במרכז המהלך עומד “חשבון השקעה” שירכז מכשירי חיסכון והשקעה שונים ויאפשר ליהנות מהטבות מס בלי להיות כבולים למוצר או לגוף פיננסי מסוים.
הרפורמה עדיין דורשת השלמת הליכי חקיקה, ולכן מדובר בהמלצות ובמתווה שמקדם האוצר – ולא בהטבה שניתן לממש כיום.

מה הבעיה שהרפורמה מנסה לפתור?
כיום קיימים בישראל כמה מכשירי השקעה דומים, ובהם קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות. לכל אחד מהם כללי מיסוי שונים.
עוד באותו הנושא
המשמעות היא שמעבר ממוצר אחד לאחר עלול ליצור אירוע מס ולחייב את המשקיע לשלם מס על הרווחים שנצברו. לפי האוצר, הדבר עלול לגרום למשקיעים להישאר במוצר מסוים גם כאשר מוצר אחר מתאים להם יותר.

אז מה מציע האוצר?
הרעיון הוא להצמיד את הטבת המס לחשבון ההשקעה עצמו, ולא למוצר פיננסי מסוים.
בתוך החשבון ניתן יהיה, לפי המתווה, לפצל את ההשקעות בין מוצרים שונים ולבצע מעברים בין נכסים, מכשירים או גופים מנהלים – בלי אירוע מס בכל מעבר.
המס ישולם בעת משיכת הכספים, ולא בכל פעם שהמשקיע משנה את הרכב ההשקעות שלו.

ומה הקשר למשקיעים שסוחרים עצמאית בבורסה?
אחד החידושים במתווה הוא האפשרות לאפשר גם השקעה עצמאית במסגרת החשבון וליהנות מהטבת המס ישירות.
כלומר, ההטבה לא אמורה להיות מוגבלת רק לחוסכים שמפקידים את כספם בקופת גמל להשקעה או בפוליסת חיסכון ומנוהלים על ידי גוף מוסדי.
כמה כסף אפשר יהיה להפקיד?
לפי המלצות הצוות, תקרת ההפקדה הכוללת שתזכה בהטבות המס תעמוד על 200 אלף שקל לכל תושב ישראל.
התקרה תהיה מצטברת ותעודכן מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן.
בנוסף, לפי המתווה, ניתן יהיה לפתוח חשבונות עבור ילדים, כאשר התקרה תחול בנפרד.

האם מדובר בפטור מלא ממס רווחי הון?
לא בכל מצב. המתווה מבוסס בראש ובראשונה על דחיית מס: כל עוד הכסף נשאר בתוך החשבון ועוברים בין השקעות, לא נוצר אירוע מס.
עם זאת, משיכת הכספים כקצבה מגיל 60 תהיה פטורה ממס רווחי הון. לפי האוצר, החידוש הוא שהטבת המס תהיה זמינה גם בלי תלות בגיל או באופן השימוש בכסף, במסגרת התנאים שייקבעו בחקיקה.
לכן חשוב להבחין בין דחיית המס במהלך תקופת ההשקעה לבין פטור ממס בעת המשיכה – הפטור המלא קשור למסלול הקצבה מגיל 60.
ומה יקרה לקופות הגמל להשקעה ולפוליסות החיסכון?
הן לא צפויות להיעלם. לפי המתווה, ניתן יהיה להמשיך לרכוש קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון גם מחוץ לחשבון ההשקעה המאוחד, בערוצים הקיימים כיום, תוך ניסיון לייצר אחידות רבה יותר בכללי המס.

למה האוצר חושב שהרפורמה תעודד תחרות?
כיום הטבות המס עשויות להשפיע על הבחירה של החוסך במוצר פיננסי מסוים.
אם הטבת המס תעבור להיות צמודה לחשבון ולא למוצר, החוסך יוכל לעבור בין אפשרויות השקעה בלי לאבד את יתרון המס בגלל עצם המעבר.
לפי האוצר, הדבר אמור לגרום לגופים הפיננסיים להתחרות יותר על דמי הניהול, התשואה ואיכות השירות, במקום על בסיס יתרונות מס של מוצר כזה או אחר.
האם הרפורמה תעלה למדינה כסף?
לפי משרד האוצר, המהלך אינו אמור ליצור הוצאה ממשלתית חדשה או אובדן הכנסות ממס מעבר למצב הקיים.
הטענה היא שמדובר בשינוי באופן שבו הטבות המס הקיימות מוקצות בין מכשירי החיסכון, כך שהן יהיו ניטרליות יותר בין סוגי השקעות.

למה עכשיו?
הצוות שבחן את הנושא הוקם בפברואר 2024 בהחלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. הדוח שפורסם כעת מסכם את עבודת הצוות, שבו השתתפו אגף התקציבים, הכלכלן הראשי, החשב הכללי, רשות המסים, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך.
השלב הבא הוא קידום המודל והשלמת הליכי החקיקה. רק לאחר שהחקיקה תאושר וייקבעו הכללים הסופיים ניתן יהיה לדעת כיצד בדיוק יפעל החשבון ומה יהיו התנאים לקבלת ההטבות.
בשורה התחתונה
הרפורמה מבקשת לשנות את נקודת המבט על הטבות המס: במקום שהמס יקבע באיזה מוצר המשקיע חייב להחזיק, ההטבה תוצמד לחשבון ההשקעה ותאפשר לו גמישות רבה יותר.
עבור משקיעי ריטייל, ובעיקר עבור מי שמנהל את השקעותיו באופן עצמאי, המשמעות עשויה להיות אפשרות להעביר את הכסף בין השקעות בלי לשלם מס בכל מעבר, ובתנאים שייקבעו – ליהנות גם מהטבות מס משמעותיות על החיסכון.