שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט מאותת לסוחרים שלא כדאי להמר נגד המאמצים לחזק את הין, משום שלטענתו תפקידו מעניק לו יתרון משמעותי בהבנת הצעדים הצפויים מצד יפן.
באירוע של Southern Methodist University בטקסס, אתמול, טען בסנט כי תפקידו מעניק לו יתרון מידע בכל הנוגע לצעדים שיפן והבנק המרכזי שלה צפויים לנקוט בשוק המט"ח, ולכן הוא מאתגר את הסוחרים לנסות להמר נגדו: "אני הבית עכשיו, ולכן כשאנחנו מתערבים ביין היפני, יש לי תובנה די טובה לגבי מה שהיפנים, מה שבנק יפן עומד לעשות, ומה שמקבלי ההחלטות ביפן עומדים לעשות. ואתם יכולים להמר נגדי אם אתם רוצים".
ההתבטאות הזו מדגישה עד כמה בסנט מעורב בניסיון להשפיע ישירות על השווקים, תוך הסתמכות גם על ניסיונו הקודם כמנהל קרן גידור וכמשקיע בשוקי המט"ח. במובן הזה, הוא לא רק מציג מדיניות כלכלית, אלא מנסה להשתמש באמירות פומביות כדי להשפיע בפועל על ציפיות המשקיעים ועל התנהגות השווקים.
שר האוצר האמריקאי דוחף את יפן להעלות את הריבית כדי לתמוך ביין, ובמקביל מתאם עם שרת האוצר היפנית סצוקי קטיאמה את ההתערבויות בשוק המט"ח במטרה לחזק את המטבע. ארה"ב ויפן כבר ביצעו התערבות משותפת ב-31 ביולי.
יש כאן שני כלים שונים לחיזוק היין: התערבות ישירה בשוק המט"ח, שמשמעותה רכישת ין, והעלאת ריבית ביפן, שהופכת השקעות במטבע היפני לאטרקטיביות יותר ולכן עשויה לחזק אותו.
בסנט דוחף את הבנק המרכזי של יפן לכיוון של העלאות ריבית, במקביל למוכנות להתערבות בשוק המט"ח במקרה הצורך.
שר האוצר האמריקאי גם דוחה את הטענה שהוא מסכן את עצמו בכך שהוא מתערב בשווקים, וטוען שתפקידו מעניק לו יתרון מידע משמעותי על פני הסוחרים. לדבריו: "בכל פעם שאנשים אומרים, 'שר האוצר לוקח כאן סיכון', אני אומר – זה החלום שלי, יש לי מידע א-סימטרי".
מה קרה אחרי ההתערבות?
ההתערבות המשותפת של ארה"ב ויפן אמנם העלתה בתחילה את הין, אך האפקט לא החזיק לאורך זמן. אחת הסיבות לכך הייתה שהשוק הטיל ספק בהיקף המשאבים שארה"ב באמת יכולה להקדיש להתערבות.
עם זאת, הנקודה החשובה היא שלא רק ההתערבות הממשלתית עשויה לחזק את הין. גם הציפייה שהבנק המרכזי של יפן יעלה ריבית תומכת במטבע, משום שריבית גבוהה יותר הופכת השקעות הנקובות ביין לאטרקטיביות יותר.
אם אכן תהיה העלאת ריבית, היא עשויה לחזק עוד יותר את הין, וזו אחת הסיבות לכך שבסנט מפעיל לחץ על הבנק המרכזי להמשיך בכיוון הזה.
יתרה מכך, יש כאן גם שינוי אפשרי בהתנהגות הסוחרים: מי שהיה בפוזיציית שורט על הין והימר שהוא ייחלש עשוי לסגור את הפוזיציה, בעוד שמשקיעים אחרים עשויים לעבור ללונג על הין, כלומר להמר שהוא יתחזק.
שני התהליכים יכולים ליצור לחץ נוסף כלפי מטה על צמד הדולר-ין.
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט חזר על מסר דומה מוקדם יותר החודש, באירוע של Charlotte Economics Club, אז אמר: "אני עכשיו הבית, אז אני יודע מה היפנים מתכננים לעשות", בהתייחס ליתרון המידע שלו בנוגע לצעדים שיפן עשויה לנקוט בשוק המט"ח.
בהמשך, אתמול באירוע של Southern Methodist University בטקסס, בסנט החריף את המסר ואמר: "אני הבית עכשיו… ואתם יכולים להמר נגדי אם אתם רוצים". לדבריו, בתפקידו כשר האוצר יש לו תובנה טובה לגבי מה שבנק יפן וקובעי המדיניות היפנים עומדים לעשות.
האמירות מגיעות על רקע ההתערבות של יפן בשוק המט"ח: יפן הוציאה 96.4 מיליארד דולר בין 30 ביולי ל-26 באוגוסט בניסיון לחזק את הין. במקביל, ארה"ב השתתפה בהתערבות המשותפת עם יפן, אף שהיקף הרכישות האמריקאיות של ין לא פורסם במלואו.
