ברקע, עליית מחירי האג"ח ביפן, האמירות של שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, מעוררות סערה בשווקים ומגבירות את הציפיות לצעדים אגרסיביים נוספים, כך לפי דיווח ב-CNBC.
עוד באותו הנושא
בריאיון לרשת האמריקאית ציין בסנט כי להערכתו ממשלת יפן והבנק המרכזי של יפן (BOJ) ינקטו בצעדים הנדרשים כדי לתמוך במטבע המקומי הנסוג. בסנט אף רמז על מידע שברשותו והבהיר כי תיאום הדוק בין וושינגטון לטוקיו צפוי להוביל לחיזוק הין.
הלחץ האמריקאי להעלאת ריבית ביפן
מאחורי הקלעים, השר האמריקאי מפעיל לחץ ישיר על בכירי הממשל היפני. בשיחות נפרדות שקיים בסנט עם שרת האוצר היפנית, סצווקי קטאיימה, ועם נגיד הבנק המרכזי, קאזואו אואדה, הוא הדגיש את צורך הדחיפות בהצגת מסלול ליציבות פיסקלית לצד המשך העלאות ריבית, כך לפי הדיווח ב-CNBC.

שרת האוצר קטאיימה אישרה כי שתי המדינות סיכמו להמשיך לפעול בתיאום כדי למנוע תנודות כאוטיות בשער החליפין ולהבטיח מסחר סדיר.
האינטרס האמריקאי להתערבות בשוק
התערבות בשוק המט"ח נועדה לבלום את הפיחות המתמשך ביחסי הדולר-ין, שמכביד על יפן עקב התייקרות היבוא. עם זאת, החשש הגדול בוושינגטון הוא מהשלכות הרוחב.

יפן היא המחזיקה הזרה הגדולה ביותר של אג"ח ממשלתי אמריקאי. במידה שטוקיו תיאלץ למכור נכסים אמריקאיים מסיביים כדי לממן התערבות חד-צדדית במט"ח, תרחיש זה עלול להזניק את עלויות הלוואת החוב של ארצות הברית ולטלטל את השווקים הגלובליים.
לא בפעם הראשונה
כזכור, בעבר ארה"ב התערבה בנעשה ביפן, לאחר שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אישר כי הממשל האמריקני התערב באופן פעיל במסחר במטבע חוץ במטרה לתמוך ביפן ולחזק את הין, כך אמר לכתבים בארה"ב על האייר פורס וואן.
זאת לאחר, שצילום של סוכנות רויטרס מישיבת הקבינט בקמפ דייוויד חשף פרט יוצא דופן, על פנקסו של שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, הופיעה ההנחיה המפורשת "לקנות ין יפני בהיקף של 5-10 מיליארד דולר".
תגובת השווקים וציפיות לצעדי הבנק המרכזי
דבריו של בסנט כבר נותנים את אותותיהם בשוק אגרות החוב היפני, שם רשמו תשואות האג"ח ל-10 שנים עלייה מעל לרף ה-3% לראשונה מאז 1996.

המשקיעים מעריכים כעת כי הלחץ האמריקאי יאיץ את החלטת הבנק המרכזי של יפן להעלות את הריבית כבר בפגישתו בספטמבר, מתוך הבנה שהידוק מוניטרי הוא הדרך האפקטיבית ביותר לייצב את הין מבלי לזעזע את יתרת רזרבות החוב הגלובליות.
שורה תחתונה
ההצהרות החריגות מוושינגטון מעידות כי ארצות הברית כבר לא עומדת מהצד, והאפשרות של התערבות אמריקאית ישירה נוספת או תיאום מהלכים משותף בשוק המט"ח הופכת למורגשת יותר.

ייתכן כי מהלך נוסף שנועד להגן לא רק על הין, אלא בעיקר למנוע מכירה מסיבית של אג"ח אמריקאיות ולייצב את השווקים הפיננסיים הגלובליים, קרוב מתמיד.