יש מחמאות שעדיף לא לקבל. מניית אלטשולר זינקה היום במהלך המסחר בכ-17% בעקבות הדיווח על בחינת מכירת השליטה. עבור גילעד אלטשולר, המסך הירוק הזה נראה יותר כמו כרטיס אדום.
החברה הודיעה שבעלי השליטה בוחנים הצעות הנוגעות להחזקותיהם. לא הודעת פרישה, לא עסקה חתומה. ובכל זאת, המשקיעים לא חיכו לחוזה כדי להתחיל לחגוג.
הרקע מסביר את חוסר הסנטימנטים: יותר מ-60% נמחקו מהמניה מאז השיא ב-2021, ונכסי הגמל הצטמצמו מ-215 מיליארד שקל ל-109 מיליארד. שנים של חולשה בתשואות ויציאת כספים הפכו את תהילת העבר לזיכרון יקר.
גם השיפור בתשואות בחודשים האחרונים אינו מוחק את החשבון המצטבר. מייסד יכול להתרפק על מה שבנה; בעלי המניות רשאים לשאול מי יצליח לתקן.
העלייה מוכיחה שהשוק שמח לקראת פרישתו. אלטשולר הקים עסק מפואר שקרס לתוך עצמו בשנים האחרונות. הבורסה אינה ועדת פרס מפעל חיים. היא לא חייבת להנציח את מי שהקים את העסק, ובוודאי אינה מחויבת לממן עוד שנים של נוסטלגיה.
אלטשולר עוד לא הודיע שהוא הולך. הבורסה כבר נתנה לו חומר למחשבה: לפעמים המשקיעים מאמינים בעתיד של העסק שלך, דווקא כשהם מדמיינים אותו בלעדיך.
