שיטפונות עזים פוקדים את תאילנד בימים האחרונים, וגובים מחיר פיננסי כבד מהכלכלה השנייה בגודלה בדרום-מזרח אסיה. על פי הערכות מומחים מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת רנגסיט, הנזק הכלכלי ברחבי המדינה עומד על לפחות 11 מיליארד באט, שהם כ-327 מיליון דולר, לפי דייוח ברויטרס.
נתון זה עלול לטפס באופן משמעותי אם לא תחול הטבה מהירה בתנאי מזג האוויר. לאסון הטבע יש השפעה ישירה על התוצר המקומי הגולמי של המדינה, כאשר הצפי הוא לירידה של 0.3 אחוזים בשיעור הצמיחה השנתי, שירד ל-2.1 אחוזים בלבד.
צפו בתיעודים:
Bangkok remains submerged after the city received a month's worth of rain in around three days, prompting Thailand to declare the capital a disaster-affected area https://t.co/2vKm1QpdLb https://t.co/157tJ49t1z
— Reuters Asia (@ReutersAsia) September 28, 2026
Heavy rain has caused widespread flooding in Bangkok. Officials have declared a state of disaster across all 50 districts.
#Bankok #Heavyrainfall #NaturalDisaster https://t.co/t7sU9Uha0U— TAM (@Awakeningmedia1) September 26, 2026
הפגיעה מורגשת באופן חד אף יותר ברבעון השלישי של השנה, בו צפויה הצמיחה להחתך בחצי אחוז. נתונים אלו מדאיגים במיוחד עבור השוק המקומי, שכן כלכלת תאילנד כבר רושמת ביצועים חלשים וקצב התאוששות איטי יותר ממשבר הקורונה בהשוואה לשאר מדינות האזור.
פגיעה נרחבת בעסקים, בחקלאות ובתעשייה
מוקדי הנזק המרכזיים מתרכזים בבנגקוק ובאזור המזרחי של המדינה, אשר סופגים את מירב ההדף הכלכלי. באזורים אלו, הפגיעה הקשה ביותר מורגשת במגזרי המסחר הקמעונאי והסיטונאי. בעלי עסקים רבים נאלצו להפסיק את פעילותם או לאלתר פתרונות נקודתיים, כמו שימוש בגיגיות צפות וארגזי פלסטיק, כדי להמשיך לספק ולמכור מוצרי יסוד לתושבים המתניידים במים המגיעים עד גובה המותניים.
במקביל, המגזר התעשייתי והחקלאי בשאר חלקי המדינה צפוי לספוג הפסדים כלכליים כבדים. מחוז ראיונג, המהווה רצועת תעשייה חיונית לתאילנד, נמצא תחת סכנה ממשית לפגיעה בשרשראות הייצור לאחר שהרשויות הורו על פינוי שטחים בעקבות הצפת מאגרי מים שעלו על גדותיהם.
קריסת תשתיות ומשבר הומניטרי
לצד הפגיעה הכלכלית העסקית, התמודדות הממשלה עם המשבר דורשת משאבים רבים עקב הפגיעה בתשתיות והצורך בפינוי תושבים. מאז אמצע ספטמבר, נהרגו לפחות שמונה בני אדם ומעל ל-580,000 בתים נפגעו ברחבי 41 מחוזות. בבנגקוק בלבד, העירייה מפעילה 234 מרכזי פינוי שאליהם נמלטו קרוב ל-6,000 אזרחים, בעוד שיותר מ-80,000 תושבים עדיין נצורים בבתיהם ללא יכולת תנועה.
כמות גשמים חריגה של 320 מילימטרים כמות חודשית שלמה שירדה בתוך ימים ספורים הובילה לקריסת רשת הניקוז העירונית. מעבר לעלויות השיקום המיידיות הכוללות הפעלת מטבחים ניידים וסירות חילוץ, אסון זה מדגיש את האתגר הכלכלי ארוך הטווח של בנגקוק.
הבירה, שמוקמת על אדמת חרסית רכה בגובה מטרים ספורים בלבד מעל פני הים, שוקעת במספר מילימטרים מדי שנה, מה שמבטיח שעלויות מיגון התשתיות ושיקומן ימשיכו להכביד על התקציב הלאומי גם בשנים הבאות.
