שוק האג"ח המקומי נתון לאחרונה למעין "פרדוקס"
על הנייר, הנתונים הבסיסיים של המשק הישראלי אמורים לחזק את השוק הסולידי:
סביבת ריבית נמוכה ובמגמת ירידה, לאחר שהורדה ארבע פעמים במהלך השנה, מתוכן שלוש פעמים ברציפות בחודשים האחרונים.
גירעון ממשלתי נמוך יחסית, שעומד על כ-3.2% תוצר בלבד.
ואינפלציה נמוכה משמעותית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, שעומדת כיום על כ-1.5% בלבד.
בתנאים רגילים, שילוב כזה היה עשוי לתמוך במחירי אג"ח הממשלתיות ולהביא לירידת תשואות הפדיון, או התייצבות על רמות נמוכות. בפועל, אנו עדים לאחרונה למגמה הפוכה וחדה: מחירי האג"ח יורדים, ותשואת הפדיון על אג"ח ממשלתית שקלית ל-10 שנים שעמדה על 3.65% בלבד בחודש יוני זינקה כבר ל-4.13%.
מה עלול לנטרל את הנתונים החיוביים הללו?
מספר גורמים מאתגרים מעיבים כעת על השוק:
1. התנודתיות בשוקי האג"ח בחו"ל: הירידות שנרשמות בשוקי אגרות החוב בעולם, ובפרט בארה"ב, מעלות את התשואות בחו"ל ונראה כי הן החלו להפעיל לחץ להתאמה גם בשוק המקומי.
2. אי-וודאות פוליטית: היערכות המשקיעים לגבי ההשלכות הכלכליות האפשריות של הבחירות לכנסת עלולות להעלות לפחות זמנית את פרמיית הסיכון שהשוק דורש.
3. אתגרים בקשרי הסחר: מכשולים מסוימים בקשרי הסחר של ישראל מול שורה מתארכת של מדינות עלולים להכביד על התעשייה ועל מנועי הצמיחה של המשק בטווח הבינוני.
בשורה התחתונה: הנתונים המקומיים החזקים מספקים גב חשוב, אך ההתפתחויות בשוקי העולם לצד אתגרים מקומיים וסיכוני סחר עלולים להמשיך ולייצר לחץ על השוק הסולידי בתקופה הקרובה.
