מערכת הבנקאות הישראלית מציגה ביצועים יוצאי דופן, עם תשואה להון של 19% בשנת 2023, לעומת ממוצע עולמי של 11.7%. לכאורה, מדובר בסיפור הצלחה. אולם, אני סבורה כי מאחורי המספרים המרשימים מסתתרת תמונה עגומה: מערכת בנקאות ריכוזית, נעדרת תחרות אמיתית, שמנצלת את מעמדה כדי לשמר את הרווחים על חשבון הציבור.
רפורמת "מעבר בקליק", שנכנסה לתוקף ב-2021, ייצגה לכאורה את הדור הבא של התחרותיות במערכת הבנקאות. הרפורמה נועדה לאפשר לצרכנים לעבור בקלות בין בנקים ולהשיג תנאים טובים יותר. אולם הנתונים חושפים מציאות אחרת. מתוך 319 אלף בקשות שהוגשו למעבר בין בנקים, רק 223 אלף הושלמו. חשוב מכך, שליש מהבקשות שלא הושלמו בוטלו ביוזמת הלקוחות עצמם, לאחר שהבנקים שיכנעו אותם להישאר בתנאים "משופרים". אני סבורה כי הנתון הזה אינו משקף שיפור בשירותים אלא כוחנות של הבנקים, שמצליחים לרתום את מעמדם הדומיננטי כדי לדכא תחרות.
שוודיה ופינלנד הן דוגמה טובה למדינות שמלמדות על האפשרויות הגלומות ברגולציה חכמה. שם, מעבר בין בנקים הוא פשוט, אוטומטי וללא סיבוכים, הודות למערכות דיגיטליות מתקדמות ותמיכה רגולטורית. בישראל, לעומת זאת, המעבר עדיין כרוך בחסמים טכניים ומשפטיים. אני סבורה כי מצב זה אינו מקרי, אלא תוצאה של רגולציה לא מספקת, המאפשרת לבנקים להמשיך ולהחזיק את הלקוחות בכוחם.
המרווחים הפיננסיים בישראל הם עדות נוספת לאי-השוויון בשוק הבנקאות. בעוד שבארה"ב, התחרות מצד פינטקים מאלצת את הבנקים להפחית עלויות ולשפר שירותים, בישראל הפינטקים נשארים בשולי המערכת. הבנקים הישראלים, שנהנים ממעמד כמעט מונופוליסטי, מרוויחים רווחים עודפים על חשבון הצרכנים, שנאלצים לשלם עמלות מופרזות ולספוג תנאים בלתי הוגנים.
אחת הטענות שמרבים להעלות היא שהבנקים הישראלים יציבים בזכות ניהול שמרני. אך אני טוענת כי שמרנות זו פוגעת בחדשנות ובשירות לצרכן. בעולם המתקדם, בנקים משקיעים בטכנולוגיה, בבינה מלאכותית ובשירותים דיגיטליים, מתוך הבנה שהלקוח של המאה ה-21 דורש פתרונות מהירים, שקופים ואמינים. בישראל, לעומת זאת, הבנקים מתמקדים בעיקר בשימור מבנה הכוח שלהם, בעוד ההשקעה בטכנולוגיה נותרת שולית.
כדי לתקן את המצב, יש צורך ברפורמות מקיפות ועמוקות. אני מאמינה כי נדרשת רגולציה שתעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק, במיוחד פינטקים, באמצעות מתן תמריצים ויצירת תשתיות מתאימות. בנוסף, יש להרחיב את "מעבר בקליק" כך שתאפשר ניוד אוטומטי ומיידי של כל הפעילות הפיננסית, כולל הוראות קבע וזיכויים. צעדים אלו לא רק יעודדו תחרות, אלא גם יחזקו את אמון הציבור במערכת הבנקאית.
בנוסף, אני סבורה כי יש צורך בהגבלת המרווחים הפיננסיים והוזלת עלויות העמלות לצרכנים, כדי למנוע מהבנקים לנצל את כוחם המונופוליסטי. יש לחייב את הבנקים בהשקעה נרחבת בטכנולוגיה ובשיפור השירותים, תוך הגברת השקיפות הפיננסית.
מערכת הבנקאות הישראלית, על אף נתוני התשואה המרשימים שהיא מציגה, נמצאת בבעיה עמוקה. היא נשענת על כוח ריכוזי במקום על תחרות אמיתית, ועל רווחים מהציבור במקום על שיפור שירותים. אם לא יינקטו צעדים משמעותיים לתיקון המצב, הציבור ימשיך לשלם את המחיר. הרגולטורים והצרכנים חייבים לדרוש שינויים שיחזירו את השוק למסלול של שקיפות, הוגנות ותחרותיות אמיתית.
הכותבת היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה לחברות בשוק
