בהצגת תקציב 2025-26 הכריזה הודו על קרן השקעות חדשה בסך 1.15 מיליארד דולר, שמטרתה לעודד את צמיחת הסטארט-אפים במדינה. הקרן מהווה הרחבה לתוכניות קודמות שכבר השקיעו מעל מיליארד דולר, ותסייע בהאצת פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים. פרטי המיקוד של הקרן טרם נמסרו, אך הציפייה שהיא תתמוך בחדשנות בתחומים מגוונים.
במקביל, הכריזה שרת האוצר נירמלה סיטארמן על הקמת ועדה רגולטורית ברמה גבוהה שתבחן ותפשט את תקנות הרישוי והאישורים עבור המגזר הלא-פיננסי במהלך השנה הקרובה. היוזמה שואפת להפחית את נטל הרגולציה על חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים, תוך קידום ממשל כלכלי מבוסס אמון.
כחלק מהמאמץ למצב את הודו בחזית הטכנולוגיה, שוקלת הממשלה להקים קרן השקעות ייעודית לטכנולוגיות מתקדמות, שתתמוך בדור הבא של חברות חדשניות. צעדים אלו מגיעים בתקופה שבה תעשיית הסטארט-אפים ההודית הופכת למנוע צמיחה משמעותי, עם למעלה מ-100 חדי-קרן וגיוסי הון של מעל 100 מיליארד דולר בעשור האחרון.
לצד קידום החדשנות, הודו מתכננת פרויקט אנרגיה גרעינית שאפתני בהיקף 2.3 מיליארד דולר, שמטרתו לפתח לפחות חמישה כורים מודולריים קטנים עד 2033. תוכנית זו היא חלק מהיעד של המדינה להגיע ל-100 ג'יגוואט אנרגיה גרעינית עד 2047, וצפויים תיקוני חקיקה שיאפשרו מעורבות של המגזר הפרטי.
במישור החוקתי, הודו מתכוונת לבטל או להקל על מעל 100 סעיפים רגולטוריים באמצעות הצעת חוק "Jan Vishwas Bill 2.0", במטרה להתאים את מערכת החוקים להתקדמות הטכנולוגית והגלובלית.
בנוסף, הוארכו הטבות המס לסטארט-אפים בחמש שנים נוספות, ועתה יוכלו חברות שהוקמו עד אפריל 2030 ליהנות מניכויים מסוימים. סטארט-אפים בתחומים אסטרטגיים יזכו להפחתת דמי הערבות ל-1% והכפלת תקרת האשראי המובטח ל-230,000 דולר.
מיזם חדש יתמקד בתמיכה ב-500,000 יזמים חדשים, בדגש על נשים ובני קהילות מוחלשות, ויעניק להם הלוואות בהיקף של עד 24,000 דולר לאורך חמש שנים. תוכנית זו מרחיבה את היוזמה הקיימת "Stand-Up India".
בנוסף, כדי לקדם את החדשנות בתעשיית האלקטרוניקה, הוצגה תוכנית מיסוי מיוחדת לזרים המעורבים בהקמת מתקני ייצור. כמו כן, מתוכננת הקמת פלטפורמת "BharatTradeNet" שתספק פתרון אחוד למסמכי סחר ומימון, דבר שעשוי להועיל לסטארט-אפים פיננסיים.
