נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חתם אתמול על צו נשיאותי המחייב את הקמתה של קרן עושר ריבונית במהלך השנה הקרובה. מטרת הקרן, לפי טראמפ, היא לייצר עושר משמעותי למדינה, ובין היתר, היא עשויה אף לרכוש את אפליקציית הסרטונים הקצרים טיקטוק.
אם הקרן תוקם, היא תציב את ארצות הברית לצד מדינות רבות ברחבי העולם, בעיקר במזרח התיכון ובאסיה, שכבר מפעילות קרנות דומות לצורך השקעות ממשלתיות ישירות. עם זאת, הצו הנשיאותי מספק פרטים מעטים בלבד ומנחה את מחלקות האוצר והמסחר להגיש תוכנית להקמת הקרן בתוך 90 יום, שתכלול הצעות למקורות מימון, אסטרטגיות השקעה, מבנה הקרן ומודל ניהולי.
קרנות עושר ריבוניות מסתמכות לרוב על עודפי תקציב, אך לארצות הברית יש גירעון משמעותי, דבר שעלול להוות מכשול להקמת הקרן ללא אישור של הקונגרס. "אנחנו הולכים ליצור הרבה עושר לקרן", אמר טראמפ לעיתונאים, "והגיע הזמן שלמדינה הזו תהיה קרן עושר ריבונית".
עוד במהלך קמפיין הבחירות שלו, טראמפ הציע מנגנון השקעות ממשלתי שיכול לממן פרויקטים לאומיים גדולים, כמו שדרוג תשתיות, פיתוח תעשייתי ומחקר רפואי. גורמים בממשל לא פירטו כיצד תפעל הקרן או כיצד תמומן, אך טראמפ ציין בעבר כי ניתן יהיה לממן אותה באמצעות "מכסים ודברים חכמים אחרים".
שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הקרן תוקם בתוך 12 חודשים, וציין כי הקרן תעשה שימוש במשאבים קיימים כדי להניב רווחים לתושבי ארצות הברית. אחת האפשרויות שעלו היא התאמת תאגיד המימון לפיתוח בינלאומי (DFC) לפעול בדומה לקרן עושר ריבונית, כפי ששקל ממשל טראמפ בחודשים האחרונים. גוף זה משקיע כיום בפרויקטים בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי במדינות מתפתחות.
ביום שישי הודיע טראמפ על מינויו של בנג'מין בלאק לתפקיד ראש סוכנות הפיתוח. בלאק, שותף מנהל בחברת ההשקעות Fortinbras Enterprises, הוא בנו של ליאון בלאק, ממייסדי חברת ניהול ההשקעות Apollo Global Management.
לפי דיווחים בניו יורק טיימס והפייננשל טיימס, גם ממשל ביידן שקל להקים קרן כזו לפני ניצחונו של טראמפ בבחירות בנובמבר. עם זאת, נותרו סימני שאלה רבים לגבי אופן המימון של הקרן והאם הקונגרס יסכים לאשר מימון עבורה.
קלמנס לנדרס, לשעבר פקידה במשרד האוצר וכיום חוקרת במרכז לפיתוח גלובלי, הדגישה כי לא ניתן להקים גוף כזה בצו נשיאותי בלבד. "ברור שלא ניתן להקים מוסד כזה ללא אישור הקונגרס, ולא ניתן לממן אותו ללא חקיקה מתאימה," אמרה.
ההודעה על הקמת הקרן התקבלה בהפתעה בקרב משקיעים. "הקמת קרן עושר ריבונית מצביעה בדרך כלל על כך שלמדינה יש חסכונות שניתן להקצות להשקעות, והמצב הכלכלי הנוכחי בארה"ב לא תומך בכך," אמר קולין גרהאם, ראש אסטרטגיות השקעה בחברת Robeco בלונדון.
נכון להיום, קיימות למעלה מ-90 קרנות עושר ריבוניות בעולם, המנהלות יחדיו מעל ל-8 טריליון דולר, על פי הפורום הבינלאומי לקרנות עושר ריבוניות. גם מדינות בארצות הברית, כמו אלסקה, טקסס וניו מקסיקו, מפעילות קרנות דומות, המממנות תחומים שונים, לרבות חינוך והקלות מס, באמצעות הכנסות ממשאבי טבע כמו נפט וקרקעות.
במהלך מפתיע נוסף, טראמפ ציין כי הקרן עשויה לרכוש את טיקטוק, אפליקציה פופולרית בקרב כ-170 מיליון אמריקאים. גורלה של טיקטוק עומד בסימן שאלה מאז כניסתו לתוקף של חוק המחייב את חברת ByteDance הסינית למכור את האפליקציה מסיבות ביטחוניות, או להתמודד עם איסור פעילות בארצות הברית.
טראמפ חתם על צו המעכב את יישום החוק ב-75 ימים ומסר כי מתקיימות שיחות בנוגע לרכישת האפליקציה. "אנחנו בוחנים אפשרויות, אולי עם טיקטוק ואולי לא. אם נגיע לעסקה הנכונה, נבצע אותה, ואם לא, אז לא", אמר הנשיא. "ייתכן שנשקול לכלול את הרכישה במסגרת קרן העושר הריבונית".
