חרף אתגרי המציאות הביטחונית והכלכלית המורכבת, המשק הישראלי ממשיך להפגין סימני חוסן מעודדים. בפברואר 2025, החודש ה-17 למלחמת "חרבות ברזל", נרשמה עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי, אך הניתוח המעמיק חושף מורכבות רבה יותר. סך ההוצאות עמד על 41.011 מיליארד שקל, עלייה של 6.3% לעומת פברואר 2024, אז הסתכמו ההוצאות ב-38.589 מיליארד שקל.
פברואר 2024 כלל 29 ימים, לעומת 28 ימים בפברואר 2025, ולכן חשובה ההתמקדות בהוצאה היומית הממוצעת. בפברואר 2025 עמדה ההוצאה היומית הממוצעת על 1.465 מיליארד שקל, לעומת 1.331 מיליארד שקל בפברואר 2024 – עלייה משמעותית של 10.1%, המייצגת תוספת של 134 מיליון שקל ביום. בהשוואה לינואר 2025, בו עמדה ההוצאה היומית הממוצעת על 1.495 מיליארד שקל, נרשמה ירידה קלה של 2%, המסתכמת ב-30 מיליון שקל ביום.
מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, התייחס לנתונים ואמר: "היקף ההוצאות של הציבור הישראלי ממשיך להיות בסכום של כ-1.5 מיליארד שקל ביום, נתון המעיד על פעילות כלכלית ערה, למרות האתגרים". לב-טוב הדגיש את ההתאוששות המואצת בענפי התיירות והתרבות, אשר חווים ביקושים גוברים והוצאות גבוהות אף יותר מהתקופה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל". "התאוששות זו משקפת את רצון הציבור לחזור לשגרה, למרות האתגרים הביטחוניים והכלכליים". לדבריו, הנתונים מצביעים על מגמה מעודדת, אך יש לנתח אותם בזהירות ובהקשר הרחב יותר של מצב המשק.
יתרה מכך, ניתוח פנימי של שב"א חושף כי ענף התיירות רשם בפברואר 2025 עלייה של 15% בהוצאות לעומת פברואר 2024, כאשר בתי המלון מובילים את הצמיחה עם עלייה של 18%. ענף התרבות הציג אף הוא נתונים מרשימים, עם עלייה של 12% בהוצאות, כאשר מופעי בידור וחוגים רשמו את העליות הגדולות ביותר. לעומת זאת, ענפים אחרים הראו תמונה מורכבת יותר. ענף האופנה, לדוגמה, רשם ירידה קלה של 1.5% בהוצאות, ואילו ענף מוצרי הצריכה הראה יציבות יחסית.
מבחינה גיאוגרפית, נתוני שב"א מצביעים על הבדלים בין אזורים שונים בארץ. אזור המרכז רשם את העלייה הגדולה ביותר בהוצאות (8%), בעוד שאזור הצפון הציג עלייה צנועה יותר (4%). אזור הדרום, שנפגע באופן משמעותי מהמלחמה, הראה סימני התאוששות איטית יותר, עם עלייה של 2.5% בהוצאות.
