הצעת החוק לגיוס חרדים – תרגיל חשבונאי, אבל לא מציאותי

הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גורדוס, שיגר מכתב לראש הממשלה ולשרים הכלכליים ובו התריע מפני הסכנות שבהצעת חוק הגיוס המתגבשת, לפיה תינתן דחיית שירות לחרדים לגיל 35.

באוצר חישבו ומצאו שלפי גודל האוכלוסייה החרדית, המהווה כיום 14%, אך כ-25% ממחזור הגיוס ותחת ההנחות הדמוגרפיות הנוכחיות, דחיית השירות כמוצע תעלה לכלכלה הישראלית 104 מיליארדי שקלים בעשור הקרוב. ההנחה כוללת את הפסד שילוב החרדים הצעירים בעבודה, עד לאחר שישתחררו מגיוסם המאוחר וכן את העלות האלטרנטיבית של אי גיוס החרדים בגיל 18 והשימוש העודף בחיילי המילואים במקומם.

באוצר מלינים על כך שהם כלל לא שותפו בגיבוש החוק המוצע, ובצדק. אבל נראה שהחישובים המלומדים של כלכלני האוצר התעלמו מהמציאות: ברור שאם האפשרויות הן לגייס את כל החרדים בגיל 18, או לגייסם בגיל 35, לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שגיוסם בגיל 18 עדיף. עדיף לשלב את החרדים בעבודה ועדיף לגייס אותם, כמו את יתר האזרחים בני ה-18.

אבל במציאות אין חלופות כאלה. חוקים ניתן לכפות על מיעוט שסוטה מהתנהגות הכלל. כך למשל, חוק חינוך חובה הוחל בארצות הברית בשלהי המאה ה-19, אחרי שיותר מ-70% מהאוכלוסייה שלחה את ילדיה לבתי ספר. אי אפשר היה לחוקק חוק כזה כאשר 70% או 80% מהאוכלוסייה בחרה שלא לעשות זאת.

ברור לכל שגיוס חובה לחרדים בגיל 18 יוכל להיחקק, רק אחרי שנגיע למצב לפיו במילא שיעור ניכר מהם בוחר לעשות זאת, או לפחות לא מתנגד לעשות זאת. כך זה עובד. מי שרוצה לכפות גיוס על כל החרדים בגיל 18 מהיום, בעצם רוצה התנגשות ומלחמה פנימית – הוא לא מחפש פתרונות.

אם הממשלה תצליח להעביר חוק תקדימי, בהסכמה של הציבור החרדי, הוא יוכל לשמש נקודת פתיחה לשינוי. החרדים עצמם אומרים שחוק כזה יביא רבים מהצעירים החרדים להתגייס עוד קודם לכן, במיוחד כאלה שבמילא לא מקדישים את יומם ללימוד תורה, ויש לא מעט כאלה. הם לא ירצו להמתין עד גיל 35 ורק לקראת גיל 40 להשתלב בשוק העבודה לראשונה.

ייתכן שהפשרה צריכה להיות מתווה מורכב יותר, שיתחיל בדחייה לגיל 35, אבל שיציב יעדים נוספים לשנים הבאות. עד אז למערכת הביטחון יש הרבה עבודה לעשות לקראת קליטת החרדים. מי שמשלה עצמו שהם יוכלו להשתלב ביחידות הכלליות בצבא, מנותק לחלוטין מהמציאות. חלק גדול מהיחידות שהוקמו לקליטת חרדים נכשלו בכך. חלקן אולצו להשתתף באירועי חינוך ותרבות חילוניים; לא תמיד סופק להם מזון בכשרות המתאימה וכך הלאה. מי שעדין חולם על צה"ל ככור היתוך יצטרך להשתחרר מהקונספציה הזו.

ובאשר לחישובי ההפסד של האוצר, ניתן להציע לו עוד לא מעט חישובים חשובים מעין אלה: כמה אנחנו מפסידים מכך שרק שיעור קטן מבני הנוער לומדים 5 יחידות במתמטיקה? כמה אנחנו מפסידים מהיעדר חינוך טכנולוגי בפריפריה? כמה אנחנו מפסידים מההון השחור בחברה הערבית ובכלל? בקלות נוכל למצוא עוד עשרות מיליארדי שקלים אבודים בעשור הקרוב, או להרוויח אותם.