ב-2018, כשבלוני תבערה מעזה שרפו שדות בעוטף, XTEND הייתה עדיין חברת טלפרזנס עם חזון גדול: לאפשר לכל אדם להפעיל רחפן מרחוק, כך שאדריכל יוכל לבדוק אתר בנייה ביוון בלי לעלות על מטוס. אלא שאז התברר שחיילים שמעולם לא הטיסו רחפן מצליחים להפיל את הבלונים אחרי חמש דקות אימון בלבד. "זה היה הפיצוח הגדול", אומר מתאו שפירא, מייסד-שותף בחברה. "הפכנו להיות חברה עם מוצר שמוכרים אותו".
היום XTEND מפתחת רחפנים ורובוטים שנכנסים למקומות שאליהם לא רוצים לשלוח בן אדם – מבניין שקרס ברעידת אדמה ועד מבנה בעזה או כפר בדרום לבנון. מי שמפעיל אותם הוא חייל, כבאי או שוטר, ולא טייס מקצועי. הסלוגן של החברה: "Physical AI for a Safer World".
רקע: מי זו XTEND ומה עשתה המניה
XTEND נוסדה ב-2018 על ידי האחים אביב ומתאו שפירא, יחד עם רובי ליאני ואדיר טובי. אביב משמש כמנכ"ל החברה. החברה הקודמת של האחים, Replay, פיתחה שידורים חוזרים תלת-ממדיים לספורט, זכתה בשני פרסי אמי ונמכרה לאינטל תמורת כ-170 מיליון דולר.
עם השלמת העסקה, XTEND ו-JFB Construction, חברת בנייה אמריקאית, הפכו לחברות-בת בבעלות מלאה של XTEND AI Robotics, Inc – החברה הציבורית החדשה. העסקה שיקפה לחברה שווי של 1.5 מיליארד דולר. החברה הממוזגת, XTEND AI Robotics, נסחרת תחת הסימול XTND. ביום המסחר הראשון זינקה המניה בכ-25%, ומאז איבדה יותר מ-40%.
בין המשקיעים ב-XTEND נמצאים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב, ו-Unusual Machines, יצרנית רכיבי רחפנים הנסחרת תחת הסימול UMAC. לפי התחזית המקורית שהוצגה במסגרת תשקיף המיזוג, הכנסות החברה צפויות לעמוד על כ-85.6 מיליון דולר ב-2026, כ-150.5 מיליון דולר ב-2027 וכ-381.8 מיליון דולר ב-2028.
מפיקסאר לשדה הקרב
הדרך של שפירא לתעשייה הביטחונית עברה בכלל דרך עולם האנימציה. הוא לימד אנימציה תלת-ממדית בבצלאל, וב-2005 היה בין מייסדי אנימיישן לאב, הסטודיו של אראל מרגלית מ-JVP שנועד להתחרות בפיקסאר. משבר 2008 קטע את החלום, והטכנולוגיה שפיתחו הפכה לבסיס של Replay. "פיתחנו טכניקה ליצור זווית מצלמה בלי מצלמה", הוא נזכר בחיוך.
מ-Replay הוא לקח גם שיעור כואב. אחרי שידור מוצלח באולימפיאדה, "הטלפון לא צלצל אחרי, וממש היינו צריכים להכניס את כל החברה לחל"ת". לאחר שאינטל סגרה את הפעילות, האחים פגשו את רובי ליאני, מייסד ליגת מרוצי הרחפנים הישראלית, ומשם נולדה XTEND.
אנימציה, שידורי ספורט, מציאות מדומה ובסופו של דבר רחפנים צבאיים. כשאני שואל אותו מה הסוד, הוא עונה: "סקרנות והתמדה". זה גם המסר שהוא מעביר בהרצאות לנוער: "זה טוב לחלום, חזון זה דבר בריא, אבל זה בעיקר סקרנות והתמדה. אתה לא יכול לתכנן לאיפה זה יגיע, אתה לא יכול לעשות תוכנית עשר שנים קדימה".
כשנשאל על האפשרות להיות גמיש עם המטרות, הוא משיב: "תיארת את זה מושלם".
"השארנו את הבן אדם באמצע"
כאן, לדברי שפירא, נמצא ההבדל בין XTEND לבין חלק גדול מתעשיית הרובוטיקה. מהרובוט ההומנואידי של טסלה ועד המכונית האוטונומית, השאלה המרכזית היא כיצד לגרום למכונה לעשות הכול בעצמה. XTEND התחילה דווקא מהצד השני: כבאי מסמן בניין שקרס, והרחפן מאתר פתח, נכנס וסורק את החדר.
"אתה יכול לעשות את זה לא על כלי אחד, אלא על עשרה או אפילו מאה כלים במקביל. יצרנו משהו שמתקרב לחזון של רובוטים אוטונומיים חכמים, אבל השארנו את הבן אדם באמצע".
בסופו של דבר, מי שמקבל את ההחלטה הוא האדם, מאשר שפירא, שבעיניו אוטונומיה מוחלטת היא "מונח מאוד בעייתי וחמקמק".
"אנדרואיד של הרחפנים"
אם הייחודיות של XTEND נמצאת בתוכנה, עולה השאלה מדוע החברה מייצרת גם רחפנים בעצמה. שפירא משווה את השוק לשוק הסמארטפונים לפני אנדרואיד – שוק מבולגן ללא סטנדרט אחיד. "נאלצנו לייצר רובוטים משלנו, כי פשוט אין ברירה. הרחפן הצבאי והרחפן המשטרתי, אין סיכוי שהם ייראו אותו דבר".
הלב של המערכת הוא מערכת ההפעלה XOS. בדומה ל-App Store, חברות חיצוניות יכולות לפתח עליה אפליקציות וחומרה. "אלה אינטגרציות שאנחנו עושים תוך ימים בודדים. שם נמצא הכוח המסחרי הגדול".
המודל הזה מתבטא גם ביחסים עם חברות כמו AeroVironment, Kratos ו-Ondas, שאותן שפירא מגדיר כ"גם וגם" – לעיתים מתחרות בתחום אחד ומשתפות פעולה בפרויקט אחר.
"חברה של עשרה אנשים יכולה לתת לנו פייט"
האיום שמטריד את שפירא אינו בהכרח החברות הגדולות. לדבריו, ה-AI קיצר משמעותית את הדרך לבניית מוצר. "אנחנו חברה של 200 ומשהו איש, קשה להזיז את הספינה. חברה של עשרה אנשים, בצורה מאוד ממוקדת, יכולה לתת לנו פייט באחד מהאפיקים המרכזיים שלנו".
מבחינתו, היתרון של XTEND טמון בשילוב בין חומרה לתוכנה. חברה שמחזיקה בשני התחומים מוגנת יותר מחברת תוכנה, שאותה "אתה יכול להרים בשבוע".
למה חברת בנייה?
המיזוג עם JFB, שבנתה עד כה פרויקטים מסחריים ומתחמי תעשייה, עורר לא מעט תמיהות. שפירא מסביר כי "הדיווחים הפומביים מתייחסים, בין היתר, להרחבת יכולות הייצור והפעילות של XTEND בארה"ב". לחברה כבר יש מפעל בטמפה, פלורידה, והמו"פ המרכזי יישאר בישראל.
"אנחנו לא חייבים לפתח, אנחנו יכולים לקנות"
אחת הסיבות למהלך, לדבריו, הייתה האפשרות לבצע רכישות – יכולת שלא הייתה זמינה באותה מידה כשהחברה הייתה פרטית. "עכשיו סוף סוף נפתח לנו הדשבורד הזה. אנחנו לא חייבים לפתח אלגוריתם, אנחנו יכולים לקנות חברה שכבר הצליחה לעשות את זה".
על הקשר לאריק טראמפ ו-UMAC
גם הקשר עם אריק טראמפ עולה בשיחה, אך שפירא מבקש להדגיש כי מדובר באחד מעשרות המשקיעים בחברה, וכי פעילות XTEND מול ממשלות ולקוחות אינה קשורה לפוליטיקה. לצד זאת, Unusual Machines משמשת עבור החברה גם כמשקיעה וגם כספקית, ושפירא מגדיר אותה כשותפה. לדבריו, כל עדכון בנוגע לשיתוף הפעולה בין החברות יפורסם בערוצים הרשמיים של XTEND.
"אנחנו בנקודת זינוק"
לקראת פרסום הדוחות הראשונים, שפירא אינו מתרגש מהחששות של המשקיעים ומעדיף להתמקד בביצועי החברה – במוצרים שכבר נמצאים בשטח, בלקוחות ובחוזים, שלדבריו הם שימדדו את XTEND בסופו של דבר.
גם ביחס לתחזית הצמיחה האגרסיבית הוא משדר ביטחון. "אני לא מדבר ככלכלן, אני מדבר כטכנולוג: השמיים הם הגבול", הוא אומר, ומוסיף כי ברמת שיתופי הפעולה והביקוש מצד הלקוחות, החברה נמצאת "בנקודת זינוק". מבחינתו, המטרה היא ברורה: להמשיך ולהצמיח את XTEND הרבה מעבר להיקפים שבהם היא פועלת כיום. "זאת המשימה. חד משמעית".
החרמות על ישראל: "בשכבה של הפוליטיקאים"
בזמן שתערוכות באירופה סוגרות את הדלת בפני חברות ישראליות, שפירא מתאר תמונה אחרת: "זה קורה, אבל בעיקר בשכבה של פוליטיקאים ולא בשיתופי פעולה אמיתיים. שמעתי מעט מאוד קולות הפוכים, אם בכלל".
בנוגע לתקציב הביטחון של 1.5 טריליון דולר שמקדם טראמפ, אמר: "ל-XTEND זה טוב, אבל לא נראה שאנחנו נכנסים עכשיו לשבע שנות שלום".
ולגבי הביקוש מאירופה, הוא אמר: "כל העולם. פשוט כל העולם".
גם במלחמת הרחפנים באוקראינה, לדבריו, "למרות השימוש הנרחב במערכות בלתי מאוישות, עדיין קיים פער משמעותי בין שימוש בפלטפורמות בודדות לבין הפעלה רחבה ומתואמת של מערכים רובוטיים בעלי יכולות אוטונומיות".
היעד של XTEND הוא חייל אחד שמפעיל הרבה רובוטים, וקו הסיום מבחינתו ברור: "שלא נראה יותר חיילים ישראלים מסתובבים בכפרים בלבנון".
אחים, קרנות וקרן לייזר
העבודה לצד אחיו אביב, שמכהן כמנכ"ל XTEND, אינה תמיד פשוטה, מודה שפירא, אך לדבריו יש בה יתרון משמעותי: "אתה יודע שיש בן אדם שלא ישקר לך. האמון המוחלט הזה הוא יתרון".
אחת המשקיעות הראשונות בחברה הייתה TAU Ventures, קרן ההון סיכון של אוניברסיטת תל אביב. ליזמים שבוחרים קרן הוא ממליץ לבנות "מערכת יחסים בגובה העיניים. אתה לא בא לחפש פטרון, אתה מחפש את השותף הנכון שילווה אותך". ומה העצה שלו ליזמים צעירים? "ללכת בכל הכוח, אבל להיות מסוגל להזיז את קרן הלייזר ב-30 עד 40 מעלות אם צריך".
"אם הייתי צריך להמר על סקטור אחד"
ישראל נתפסת כמי שפספסה את גל מודלי השפה, אבל שפירא מאמין שב-Physical AI הסיפור שונה.
"פיתוח AI עוצמתי אבל גם פרקטי, שאפשר לראות את התוצאות שלו בשטח, זו העוצמה הגדולה של הישראלים". לדבריו, התחום "מצריך לעבוד טיפה יותר קשה מלבנות תוכנה בוייב קודינג".
בסוף השיחה אני שואל אם אפשר לסכם שהוא בוליש על סקטור ה-Physical AI. שפירא עוצר לרגע, ועונה: "זה מעניין, עד ששאלת את זה לא חשבתי על זה בצורה כזאת. אבל כן, אם הייתי צריך להמר על סקטור שהולך להיות בצמיחה, ויש לו יתרון לישראלים כאופי וכתפיסת עולם, זה התחום הזה, לגמרי".
בנוסף, שפירא הסכים "חד משמעית" שהפוטנציאל של השוק גדול בהרבה ממה שראינו עד כה.
