מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, מתח ביקורת על המעורבות הפוליטית הגוברת של תעשיית הבינה המלאכותית, וטען בריאיון ל-POLITICO כי הזרמת סכומי עתק למערכת הבחירות אינה הדרך לשנות את היחס הציבורי לטכנולוגיה.
"משהו בבירור לא עובד", אמר אלטמן, והוסיף: "אני מבין למה ל-AI יש כרגע תפיסה שלילית מאוד. אני לא חושב שהוצאת כסף על פוליטיקה היא מה שיגרום לאנשים להרגיש טוב יותר לגבי הטכנולוגיה. התעשייה צריכה למצוא דרך להתמודד עם החששות האמיתיים, וכרגע הרבה אנשים בתעשייה מנותקים למדי מהחששות האלה".
צפו:
NEW
OpenAI CEO Sam Altman says the world should accept “some bad things happening,” in exchange for the enormous benefits of AI.
Via Decoded from Politico https://t.co/uoFHeS6BCd
— Yashar Ali 🐘 (@yashar) October 5, 2026
במקביל ללחץ הציבורי והרגולטורי על התחום, OpenAI נמצאת במאבק הולך וגובר מול אנתרופיק. בראש החברה המתחרה עומד דריו אמודיי, שהיה בעבר עובד ב-OpenAI. אלטמן מצביע על פער משמעותי בין החברות בכל הנוגע לאופן שבו יש להתמודד עם הסיכונים שמציבה הבינה המלאכותית.
לדברי אלטמן, OpenAI מוכנה להשלים עם מידה מסוימת של נזק כתוצאה מהשימוש בבינה מלאכותית, כל עוד היתרונות של הטכנולוגיה עולים על הסיכונים. "אנחנו מאמינים שהעולם צריך לקבל את העובדה שיקרו דברים רעים מסוימים, לטובת היתרונות של הטכנולוגיה ולמען היכולת של אנשים להשתמש בה באופן עצמאי", אמר.
לדבריו, הוא לא היה מוכן להסכים לעסקה שלפיה "נוודא שאין פריצות משמעותיות, שאין שימוש לרעה בטכנולוגיה, שאין הונאות ושאין את כל שאר הדברים הרעים שיקרו", משום שהוא מאמין שבמקביל אנשים יוכלו לעשות "טוב בסדרי גודל עצומים יותר".
אלטמן קורא לגבש כללים חדשים שיגדירו מי נושא באחריות כאשר מערכות AI מסוגלות לבצע מתקפות סייבר בכוחות עצמן. על רקע פריצות שבהן נעשה שימוש ביכולות אוטונומיות, ובהן הפריצה ל-Hugging Face ואירועים נוספים שבהם היו מעורבות מערכות AI, הוא אמר: "אני בהחלט חושב שתצטרך להיות מסגרת אחריות לחברות שמציעות מודלים כאלה". הוא הוסיף כי ייתכן שיהיה צורך במסגרת נפרדת גם בכל הנוגע להכשרת מודלים, וכי OpenAI תצטרך לשאת באחריות מסוימת למה שמשתבש במהלך האימון.
אלטמן תומך בהמשך הדיון על רגולציה של הבינה המלאכותית ומאותת כי מבחינתו ההסדרה הקיימת אינה בהכרח סוף הדרך. הוא תמך בהסכם הבטיחות שעליו חתם טראמפ עם מנהלי חברות טכנולוגיה, וכינה אותו "התחלה מצוינת", אך אמר כי הוא מצפה לקריאות להוספת אמצעי הגנה נוספים. במקביל, הוא סבור שהדיון על כללי המשחק צריך להתנהל גם בקונגרס ובקרב הציבור, ולא להישאר בעיקר בין הממשל לחברות הטכנולוגיה.
אלטמן מזהיר גם מפני הצד השני של הרגולציה: מגבלות כבדות מדי עלולות לרכז את השליטה בטכנולוגיה בידי מספר מצומצם של חברות או גורמים, או אפילו בידי מדינה אחת. לדבריו, "אם מספר קטן של חברות או אנשים, או אולי מדינה אחת, יקבלו יותר מדי כוח על הבינה המלאכותית, גם זו דרך שבה הדברים יכולים להשתבש בצורה חמורה".
בנוסף, אלטמן אינו מתנגד למונח החדש שבחר הנשיא דונלד טראמפ לתיאור הטכנולוגיה, "בינת על", ואף סבור שהוא עשוי להיות מדויק יותר. עם זאת, הוא לא מאמין שהחלפת השם תשנה את החששות של הציבור, ומעריך שהמונח AI ימשיך להיות בשימוש.
במקביל למאבק מול אנתרופיק, OpenAI מאמצת קו שמדגיש יותר את הצורך בבטיחות ובהסדרה. אלטמן גם מבקש לבדל את עצמו ממשקיעים בתעשיית הטכנולוגיה שפועלים נגד רגולציה מחמירה ומשקיעים מיליוני דולרים בקידום האינטרסים של תעשיית ה-AI. הוא אף אמר כי היה רוצה לראות "הרבה פחות כסף בפוליטיקה", אך הטיל ספק ביכולתו או ביכולתה של התעשייה "להתפרק מנשקה" באופן עצמאי.
אלטמן קורא לתומכי האצת הפיתוח של AI שלא להתקדם במהירות בכל מחיר. לדבריו, ככל שהמערכות נעשות חזקות ואוטונומיות יותר, יש לבחון בזהירות את הסיכון לאובדן שליטה עליהן. הוא הזהיר מפני מצב שבו הטכנולוגיה תתקדם לכיוון שבו בני אדם יאבדו שליטה על מערכות AI שלא הותאמו כראוי לערכים אנושיים.
גם בתוך OpenAI נרשמה התרחקות מהפעילות הפוליטית של התורמים המזוהים עם התעשייה. לפי דיווחים, נשיא OpenAI גרג ברוקמן נסוג מתרומה נוספת של 25 מיליון דולר ל-Leading the Future והתנצל בפני עובדי החברה על הסחת הדעת שנוצרה סביב הנושא. אלטמן מצדו אמר כי לא ראה את הדיווח על התרומה ולא רצה להתייחס אליו.
