בנק ישראל חשף בסקירה מיוחדת את היקף פעילות האשראי המתגלגל בישראל ואת הליקויים שהתגלו בתהליכי השיווק והניהול של מוצר זה. מדובר במנגנון אשראי שמזרים גמישות לניהול הוצאות הלקוח, אך בו בזמן מציב בפניו סיכון משמעותי לצבירת חובות יקרים לאורך זמן. נכון לסוף הרבעון השלישי של 2024, יתרת האשראי המתגלגל עמדה על סכום של 6.2 מיליארד שקל, והייתה אחראית לכ-4.6% מהיקף האשראי הצרכני בישראל, מרביתו מופק על ידי חברות כרטיסי אשראי ולא על ידי הבנקים עצמם.
מהסקירה עולה כי 80% מהלקוחות אינם נוקטים בצעדים אקטיביים להפחתת החוב, תוצאה של שיווק אגרסיבי המוביל להתנהלות פאסיבית. התוצאה היא הצטברות חוב כרוני בתנאי ריבית גבוהים. נוסף על כך, הפרקטיקות השיווקיות שהתגלו כוללות שימוש בכינויים מטעים, העדר גילוי נאות לגבי שיעור הריבית, והצגת הטבות לטווח קצר בלבד ללא הסבר על השלכות ארוכות הטווח. בנוסף, התגלו פרקטיקות שיווק בעייתיות: שימוש בכינויים מבלבלים, הצגת תנאים מפתים בטווח קצר בלבד, והצגת שירות האשראי כמעין שירות ניטרלי ללא הדגשת העלויות הכרוכות בו.
במישור הבינלאומי, אשראי מתגלגל מהווה חלק הרבה יותר גדול מסך האשראי. לדוגמה, בארצות הברית, פלח השוק של אשראי מתגלגל מגיע לכ-24% מכלל האשראי הצרכני. לא רק ההיקף שונה, גם שיעור הריבית שונה: בארה"ב הוא נמדד בכ-22%, בבריטניה ב-21%, ובקנדה אף בכ-25%, מה שמעיד על כך שגם במדינות מפותחות קיימים פערי ריביות משמעותיים בין אשראי גמיש להלוואות רגילות.
בעקבות הממצאים, קבע הפיקוח הנחיות חדשות לגופים המפוקחים, בהן דרישה להבהרת תנאי השירות מראש, מסירת מידע על שיעורי הריבית כבר בתחילת השיחה, הימנעות מכינויים מטעים כגון "חיוב קבוע" או הצעות המבוססות על ריביות זמניות בלבד, והפרדה בין תהליך הנפקת כרטיס אשראי לשיווק אשראי מתגלגל. בנוסף, הועלתה דרישה להגברת ההדרכות לנציגי השירות והשיווק, כדי לוודא שהלקוח מבין את מהות השירות והשלכותיו.
