המערכת הפוליטית בגרמניה ניצבת בפני אחד הרגעים המורכבים והחריגים בתולדותיה, לאחר שפרידריך מרץ – המנהיג הוותיק של הגוש השמרני – לא הצליח להשיג את הרוב הדרוש בבונדסטאג על מנת להתמנות לקנצלר. אף שהקואליציה בראשותו זכתה לרוב בבחירות והגיעה להסכמות רשמיות עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), ההצבעה הסתיימה עם 310 קולות בלבד – שישה פחות מהמינימום הנדרש של 316 מתוך 630 חברי פרלמנט.
זוהי הפעם הראשונה בתולדות הרפובליקה הפדרלית מאז 1949 שמועמד שהשיג הסכם קואליציוני נופל בהצבעה. מעבר לאירוע הפורמלי, מדובר בצלצול אזהרה פוליטי חריג – תוצאה שנבעה, ככל הנראה, מהתנגדות פנימית בתוך שורות ה-SPD, השותפה להסכם עם ה-CDU וה-CSU. לפי הערכות שונות, 18 חברי פרלמנט בקואליציה לא הצביעו כפי שהתחייבו.
בהתאם לחוק הגרמני, ניתנים 14 ימים לבחירה מחודשת של קנצלר, עם אפשרות לסבבי הצבעה בלתי מוגבלים. לאחר פרק הזמן הזה, ניתן לבחור קנצלר גם ברוב יחסי – אולם הנשיא הפדרלי רשאי להתערב ולמנות קנצלר זמני או להכריז על בחירות חדשות. תרחיש זה ייחשב כהסלמה פוליטית, והוא טומן בחובו חוסר ודאות מובהק.
מרץ, בן 69, הפוליטיקאי הוותיק שפרש בעבר וחזר לזירה מתוך מטרה ברורה להוביל את המדינה, נאלץ כעת להתמודד עם מבוכה ציבורית ופוליטית. עיניהם של בכירי המערכת היו נשואות אליו – כולל הקנצלר היוצא אולף שולץ, שעזב את תפקידו רק אתמול, והקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל שהגיעה לאירוע. כולם ציפו ליום חגיגי, אך קיבלו כישלון היסטורי.
הכישלון של מרץ אינו רק אישי אלא מערכתי. הסכם הקואליציה בין השמרנים לסוציאל-דמוקרטים נבנה על רוב דחוק של 12 מנדטים בלבד, אך נחשב ליציב יותר מזה של הממשלה הקודמת שהתבססה על שלוש מפלגות. כעת, הפיצול הפנימי ב-SPD פוגע באמון הציבורי בקואליציה החדשה, ואף מעלה את השאלה האם יש לה קיום מעשי.
הימין הקיצוני, שמיוצג על ידי מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), לא פספס את ההזדמנות לתקוף. ראשת המפלגה, אליס ויידל, טענה שמדובר ב"הוכחה מוחלטת לכך שהקואליציה איננה לגיטימית בעיני הציבור", תוך ניסיון להציג את הגוש השמרני והסוציאל-דמוקרטים כמנותקים מהעם.
המצב הפוליטי הרגיש מגיע בעיתוי מאתגר במיוחד עבור הכלכלה הגרמנית. לאחר שנתיים של מיתון טכני, הרבעון הראשון של 2025 סימן התאוששות מתונה עם צמיחה חיובית של 0.3%, אך שורת איומים ממשיכים להעיב על התחזיות. בראשם – מדיניות המכסים החדשה של ארצות הברית, שמייקרת את הייצוא הגרמני לאמריקה, ופוגעת בעיקר בענפי הרכב, המכונות והכימיקלים. במקביל, הצריכה הפרטית בגרמניה עדיין אינה מתאוששת בקצב המצופה, עם ירידה בפדיונות בענפי המסחר והשירותים.
מדד הדאקס 40 יורד ב-1.6%, כשהוא מוביל את מגמת הירידות באירופה. מדד המניות האירופי הרחב, STOXX 600, איבד 0.7% מערכו, בעוד שמדד המניות הבינוניות הגרמני, MDAX, צנח ב-2.9%.
הימים הקרובים יהיו קריטיים לעתיד הפוליטי של גרמניה. מרץ עשוי לנסות שוב – אולם סיכוייו ייפגעו משמעותית אם לא יצליח לגבש אמון מחודש בתוך שורות הקואליציה. לחילופין, הקואליציה תוכל לבחור מועמד חדש, או להיפרד ולהותיר את המדינה בפני בחירות מחודשות בתוך חודשים ספורים.
