לאחר שבוע שלום של עליות בכל המדדים ושבירת שיאים בבורסה, שבוע המסחר השני למלחמה נפתח בירידות שערים, כאשר זאת על רקע תקיפת הגרעין על ידי ארה"ב והצטרפותה למערכה. רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות, בסקירת מאקרו על השוק המקומי בתקופת המלחמה, ואיך סיום המלחמה בהצלחה ימשיך להשפיע לטובה על המסחר.
לדברי גוזלן, לאחר תחילת המתקפה הישראלית הערכת בית ההשקעות הייתה כי החשיבות העיקרית נוגעת למשך המלחמה ועוצמתה ולדבר קיומה של אסטרטגיית יציאה מהמלחמה, והדבר תלוי במידה רבה במידת המעורבות והלחץ שתפעיל ארה"ב. ההתפתחויות בימים האחרונים היוו הצלחה מבצעית, בפרט לאחר ההצטרפות האמריקאית והובילו את השוק המקומי לאמץ את ההערכה כי ההסתברות לתרחיש האופטימי יותר, הכולל סיום מוצלח של המלחמה, גבוהה. הערכה זו קיבלה ביטוי בביצוע עודף רוחבי של הנכסים המקומיים, ובפרט עליות חדות של כ-6% בשבוע האחרון במדדי המניות המובילים, ייסוף חד של השקל (לאחר פיחות מהיר בסוף השבוע עם פתיחת המלחמה) וירידת תשואות באיגרות החוב בממשלתיות לטווחים ארוכים לפדיון.
אולם, מוסיפים ב-IBI, למרות ההתפתחויות החיוביות יחסית עד כה, השאלה המרכזית בנוגע לאופן סיום המלחמה עדיין לא פתורה, והכדור בשלב הנוכחי עבר לידי האיראנים כלומר לאופן התגובה שלהם למתקפה האמריקאית. התגובה יכולה להגיע באופן ישיר מול הכוחות האמריקניים באיזור, אם כי מהלך אגרסיבי בכיוון זה מוערך בהסתברות נמוכה בכדי שלא להחריף את המתקפה האמריקאית. עם זאת, טראמפ אינו מעוניין בהרחבת המעורבות הצבאית האמריקאית באיזור והוא ניצב מול אופוזיציה מבית לתרחיש זה מהצד הבדלני במפלגתו, וייתכן שבדומה למקרים דומים בעבר, יכיל תגובה מסויימת איראנית. צעד נוסף בעל סבירות גבוהה יחסית, שזכה כבר לאישור הפרלמנט האיראני וממתין לאישור ההנהגה, הוא חסימת מיצרי הורמוז בכדי לשבש את תעבורת ואספקת הנפט בעולם ולזינוק במחירי הנפט. עם זאת, נקודת המוצא בשוק הנפט העולמי היא של עודף היצע (צד ההיצע מנוהל על ידי מדינות אופ"ק+), והסיכון לעלייה ממושכת במחיר הנפט ניראה נמוך.
בכך, אומר גוזלן, התרחיש הטוב יותר מבחינת המשק המקומי הוא סיום מהיר של המלחמה תוך שינוי מדיניות של המשטר האירני בין אם בעקבות היחלשות המשטר הנוכחי או בהשגת הסכם (שיחייב פיקוח הדוק) למניעת העשרת אורניום והרחבת ייצור הטילים, בפרט אם תרחיש זה ילווה גם בסיום המלחמה בעזה והתקדמות לנורמליזציה עם מדינות נוספות. ההתייחסויות האחרונות מצד ישראל הן חיוביות ולפיהן מרבית יעדי המלחמה הושגו ויש נכונות לסיים את המלחמה, אך כמובן שהדבר תלוי בגישה האיראנית. השוק המקומי מגלם הסתברות גבוהה להתממשות תרחיש זה, כך שהפוטנציאל החיובי לירידה נוספת בפרמיית הסיכון של המשק אמנם קיים, אך ניראה מוגבל יחסית בתמחור הנוכחי.
רשות המסים: "סכומים שלא ראינו מעולם, מכון ויצמן ובזן זה אירועי ענק"
מנגד, חשוב לציין, אומר גוזלן, כי האיראנים לא הראו עד כה גמישות במו"מ, ולא ברור אם ההידרדרות האחרונה במצב תוביל אותם לגלות יותר גמישות. בהיבט זה, התרחיש הבעייתי ביותר עבור המשק המקומי ממשיך להיות הימנעות מתקיפה משמעותית של מטרות אמריקאיות אך המשך המלחמה מול ישראל. תרחיש זה, שמן הסתם השוק המקומי פגיע מאוד להתממשותו לאור האופטימיות שנרשמה במהלך השבוע האחרון, יקשה על התאוששות המשק, שימשיך להתאפיין במגבלות היצע, יוביל לעלייה ממושכת יותר בהוצאות הביטחון ובגירעון וישמר פרמיית סיכון גבוהה יחסית של המשק הישראלי.
מבחינת פעילות המשק הישראלי, הנתונים שפורסמו במהלך השבוע האחרון החלו לשקף את הפגיעה בפעילות, עם ירידה חדה בהוצאות בכרטיסי אשראי במהלך השבוע הראשון של המלחמה, בסדר גודל של כ-15% ביחס לממוצע טרום המלחמה (מתחילת השנה). עם זאת, דפוס ירידה זה מוכר ממשברים קודמים בשנים האחרונות (קורונה, פרוץ המלחמה באוקטובר 2023) שלאחריה נרשמה התאוששות מהירה יחסית. הערכה זו נתמכת גם במצב שוק העבודה טרום המלחמה. נתוני האבטלה לחודש מאי אמנם הצביעו על עלייה קלה בשיעור האבטלה (מ-3% ל-3.1% ומ-3.2% ל-3.4% באבטלה הרחבה), אך זאת תוך עליה בשיעור השתתפות. נתונים אלו לוו בעלייה בביקוש לעובדים כפי שעולה מנתוני המישרות הפנויות, כך ששוק העבודה נותר הדק. כפי שציינו ב-IBI סקירה הקודמת, על רקע אי הודאות הגבוהה מוקדם עדיין להעריך את עוצמת ומשך הירידה בפעילות, אך סביר להניח כי הצמיחה השנה תתעדכן כלפי מטה לפחות בשלב הראשון לסביבה של כ-2.5% לעומת הערכות קודמות ל-3.5%-3%.
