מבצע "עם כלביא" הניב הישגים צבאיים מרשימים, אך גבה את חייהם של 29 ישראלים וגרם לפגיעות חמורות במבנים רבים ברחבי הארץ בעקבות מתקפת הטילים מאיראן. חלק מהמבנים קרסו כליל ונמחקו מעל פני השטח.
ביום שאחרי המערכה עם איראן תידרש מדינת ישראל להשקיע משאבים נרחבים בשיקום האזורים שנפגעו. בין הגורמים המרכזיים שיקחו חלק במאמץ הזה נמנים הנדסאים – בוגרי המכללות הטכנולוגיות הפועלים בכל תחומי העשייה: מהנדסאי בניין המובילים תהליכי בנייה, דרך הנדסת מכונות, כימיה, רכב, חשמל, אלקטרוניקה, בקרה ואוטומציה, קירור ומיזוג, מכשור רפואי ועד תחומי התכנון, התקשורת והשיווק.
מעבר לפרויקט השיקום הארוך, ההנדסאים – בוגרי ההשכלה הטכנולוגית – הם עמוד התווך המקצועי והטכנולוגי של צה"ל, מערכות הביטחון והתעשיות הביטחוניות. הידע שרכשו מאפשר להם לתחזק מערכות קריטיות כמו מערכי הסייבר, כיפת ברזל, החץ ומערך האחזקה של חיל האוויר.
לצד תרומתם לביטחון המדינה, ההנדסאים עתידים למלא תפקיד חיוני בהנעת הכלכלה מחדש עם פתיחת המשק. תרומתם לצמיחה ולפריון מוכחת לאורך שנים וצפויה להוסיף ולהיות מכרעת. המשוואה ברורה: ללא הנדסאים מיומנים, לא קיימת תעשייה עצמאית ולא כלכלה יציבה וצומחת.
למרות הצורך ההולך וגובר, ישראל סובלת ממחסור מתמשך בהנדסאים. הרפורמה שאושרה ב-2018 ואושררה מחדש ב-2023 קבעה יעד של הכשרת כ-15 אלף הנדסאים מדי שנה החל מ-2023. בפועל, נכון לסוף 2023, הוסמכו רק כעשרת אלפים. בעיצומה של המלחמה הארוכה בתולדות המדינה מדווחות המכללות על ירידה ניכרת בהרשמה, על רקע גיוס מילואים נרחב ונשירה מעבר לצפוי.
המחסור הזה אינו תוצאה של נסיבות המלחמה בלבד. הוא נובע מסדרי עדיפויות מעוותים ומתמשכים. במשך שנים המדינה הפנתה משאבים דלים להשכלה הטכנולוגית והפלתה אותה לעומת ההשכלה האקדמית, כמעט בכל תחום – החל מתקצוב לסטודנט ועד נושאים כמו ארנונה ומלגות. רוב הקרנות הפילנתרופיות מייעדות מלגות לסטודנטים במוסדות האקדמיים, ואילו המכללות הטכנולוגיות נדרשות שוב ושוב להסביר שתוכניות ההנדסאים, המפוקחות על ידי מה"ט, הן השכלה גבוהה לכל דבר.
הפער במתן המלגות הוא רק דוגמה אחת לאי השוויון העמוק.
כ-12% מהסטודנטים בישראל – כ-35 אלף צעירים וצעירות – לומדים במכללות טכנולוגיות. הם הכוח המקצועי שיצעיד את התעשייה מול אתגרי העתיד. גם אם מקבלי ההחלטות מסרבים להכיר בכך, מדובר בהשכלה גבוהה מלאה. לצד הגיבוי התקציבי הנדרש, המדינה חייבת להכיר בתואר ההנדסאי כתואר ראשון טכנולוגי. הצעד הזה מגיע לסטודנטים בזכות ולא בחסד, ויוכל להרחיב את היקף הלומדים, לתת מענה למחסור ולהועיל לחברה ולכלכלה.
בנוסף להכרה, יש צורך דחוף ברשת ביטחון כלכלית שתמנע את קריסת המכללות הטכנולוגיות בצל המשבר המתמשך.
ללא רשת ביטחון, לא נוכל לספק לסטודנטים מסגרת הכשרה מקצועית מקיפה, שתאפשר להם להתמודד עם אתגרי המחר. לאור המחסור הקיים, ההשלכות עלולות להיות פגיעה חמורה בתעשייה, בשיקום אזורים שנפגעו, בהשכלה הטכנולוגית ובחוסן הלאומי.
בוגרי ההשכלה הטכנולוגית פועלים בתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, מחזקים את ההייטק ותורמים מניסיונם לשיקום נזקי המלחמה. השקעה בדור הבא של ההנדסאים היא אינטרס לאומי ראשון במעלה, והכרח לעתיד המדינה.
הכותב הוא מרכז פורום המכללות הטכנולוגיות ומנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע
ראשית, תודה על מאמר נפלא.
שנית, הבנתי את הבעיות המרכזיות.
שלישית, לא בהכרח מסכים איתך שהפתרונות שהצעת יפתרו את הבעיה.
רביעית, כל שינוי שאיננו מתחיל במעסיקים ואיננו נגמר במערכת ההשכלה הטכנולוגית עצמה ישאיר את המצב על כנו.
חמישית, אשמח לדון איתך על כך יותר לעומק ולהסביר את טעמתי. כמובן שאציע גם פתרונות.
שלל אליי אימייל שלך ואשיב לך