ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הכריז על השינוי המקיף ביותר במערכת המס במדינה מאז 2017 – מהלך שצפוי להפחית את ההכנסות ממסים אך להוזיל משמעותית את סל הצריכה של משקי הבית. במסגרת ההחלטה יבוטל מדרגת המס הגבוהה ביותר במע"מ (28%) ומרבית המוצרים שיוסרו ממנה יועברו למדרגות נמוכות יותר – בעיקר ל-5%.
המהלך יוזיל מוצרים אלקטרוניים, מזון ארוז ופריטי צריכה נוספים. חברות בינלאומיות הפועלות בשוק ההודי כמו סמסונג, LG ונסטלה צפויות להרוויח מהגידול בצריכה. בממשלה מציינים כי הצעד ייכנס לתוקף בחודש אוקטובר ויניב חיסכון ישיר לאזרחים.
במקביל, מודי קרא בנאום יום העצמאות להפחית רכישת מוצרים אמריקניים ולעודד שימוש בתוצרת מקומית. הקריאה באה בעקבות העלאת המכסים מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהודיע כי החל מ-27 באוגוסט יוטלו מכסים בגובה 50% על מוצרים הודיים. סבב השיחות המתוכנן בין שתי המדינות, שנועד להיערך בסוף אוגוסט, בוטל.
לפי חישובי IDFC First Bank, הפחתת המסים עשויה להגדיל את התמ"ג ב-0.6 נקודת אחוז במהלך השנה הקרובה. עם זאת, עלות המהלך לקופת המדינה הפדרלית והמקומית נאמדת בכ-20 מיליארד דולר בשנה. נתוני האוצר מצביעים כי מדרגות ה-28% וה-12% הניבו יחד כ-16% מהכנסות המע"מ של הודו, שהסתכמו בכ-250 מיליארד דולר בשנה האחרונה.
אנליסטים וכלי תקשורת בהודו מעריכים כי מלבד השפעתה הכלכלית, הרפורמה נועדה לחזק את מודי לקראת בחירות במדינת ביהאר שצפויות להיערך בנובמבר. סקרים עדכניים מצביעים כי האופוזיציה מובילה בזירה זו בעיקר בשל מחסור במקומות עבודה. במפלגת השלטון הציגו את המהלך כ"מתנה בהירה" לקראת חג הדיוואלי, בניסיון לעצב את המהלך גם כסמל תרבותי וחברתי.
רשיד קידוואי, חוקר בקרן אורבזרבר ריסרץ' פאנדיישן בניו דלהי, ציין כי הפחתת המע"מ שונה מהפחתת מס הכנסה מאחר שהיא משפיעה כמעט על כל האוכלוסייה ולא רק על מיעוט. לדבריו, המהלך עשוי לחזק את שוק ההון ההודי, שהפך לגורם פוליטי חשוב בשל ריבוי משקיעים פרטיים.
מבקרי המהלך טוענים כי העיתוי נגזר משיקולים פוליטיים ולא מתכנון כלכלי ארוך טווח, אולם גם הם מסכימים כי הציבור הרחב ייהנה מהוזלות ניכרות. שאלת המפתח שנותרה פתוחה היא האם הצמיחה הנוספת תוכל לקזז את אובדן ההכנסות לקופת המדינה.
