אוגוסט 2025 היה חודש סוער עבור אינטל. הוא החל בקריאה של טראמפ למנכ"ל החברה להתפטר עקב ההפסדים המתמשכים, המשיך בפגישה של השניים בסיומה הוכרז כי החברה תקבל 8.9 מיליארד דולר כמענק, והסתיים בהודעה של טראמפ כי המענק יומר בעסקה בה הממשלה תקבל 9.9% ממניות החברה.
ההשקעה הממשלתית בחברה היא חלק מיישום חוק השבבים, במסגרתו הממשלה תשקיע למעלה מ-50 מיליארד דולר בתעשיית השבבים המקומית. מטרת החוק היא גם להגן על שרשרת האספקה של שבבים חיוניים, וגם לשמור על מקומות העבודה וכספי המיסים שהחברות האלו מספקות כיום.
טראמפ הסביר כי שימוש בכספי משלם המיסים כמענק דורש קבלת תמורה ברורה, ולכן הוא התעקש על עסקת המניות וזכות הצבעה בהחלטות החברה. אינטל מצידה הביעה דאגה מהנציגות הממשלתית בהנהלה, וטענה כי הדבר יערים קשיים רגולטוריים על ביצוע עסקאות בשוק העולמי. למרות שהטענות של שני הצדדים נכונות, ישנו פן נוסף עליו אסור להם לדבר בפומבי.
אחת מנקודות החוזק הגדולות ביותר של המערב היא השליטה במידע. כל חברות הביג טק הן אמריקאיות, והמשמעות היא כי ארצות הברית היא זו ששולטת במודיעין באופן מוחלט. מודיעין הוא מטבע מבוקש מאוד בזירה הבינלאומית, ומתחת לשולחן הוא עשוי להיות תמורה משמעותית בעסקאות ענק בין מדינות.
שליטה של ארצות הברית בשבבים מאפשרת לה לשלוט במידע שהם מעבדים, והערך של המידע הזה לא יסולא בפז. במקביל השליטה הזו מונעת שימוש בשבבים של חברות זרות, וכך מגנה מפני ניסיונות ריגול מצד גורמים עוינים. למרות שזו טענה שאי אפשר להוכיח באופן ישיר, ניתן להציג מספר דוגמאות מהעבר שמוכיחות כי הפרקטיקה של שימוש בחומרה למטרות ריגול אכן קיימת.
בשנת 2013 החלו לצוץ דיווחים לפיהם ה-NSO, סוכנות הביון הממשלתית של ארצות הברית, הטמיעה דלתות אחוריות בשרתים, ראוטרים וציוד רשת של יצרנים אמריקאים לשם איסוף מידע. דוגמה עדכנית יותר היא הדיווח האחרון על כך ששבבי H20 של אנבידיה שנשלחו לסין, הכילו שבבי מעקב ואפשרות השבתה מרחוק. דוגמה בכיוון ההפוך היא החרם המערבי על ציוד התקשורת של וואווי, עקב הטענות של ממשלת ארצות הברית כי הוא מאפשר לממשלת סין לשאוב מידע מרחוק, טענות שחוזרות על עצמן לאחרונה כנגד טיקטוק.
יש היגיון רב בטענות של אלו שמבקרים את ההתערבות הממשלתית בשוק הפרטי, וייתכן ואינטל צודקת בנוגע לקשיים הרגולטוריים שעשויים להתעורר כתוצאה מכך. אך מתחת לפני השטח, ייתכן ומה שמדאיג את אינטל הוא תרחיש בו היא הופכת לכלי מודיעיני בידי הממשל, שיאלץ אותה להטמיע דלתות אחוריות ופרצות מכוונות. במידה וזה יקרה, קיים סיכון שפרצות אלו יתגלו בעתיד ויפגעו אנושות במוניטין של החברה.
בנוסף, עצם העובדה שממשלת ארצות הברית חברה בהנהלת החברה, תגרום ללקוחות החברה לחשוש מפני אמצעי ריגול גם אם לא יוכח שהם אכן קיימים. מנגד, הצורך הקריטי של ממשלת ארצות הברית לשמר את עליונותה בתחום המודיעין באמצעות שליטה בצמתי המידע, ואין ספק כי זכות ההצבעה בישיבות ההנהלה של אינטל תשרת את המטרה הזו היטב.
הכותב הוא שלמה שטראוס, מנהל טכנולוגיות, ערוץ 10.
