טראמפ וסין ממשיכים להתקוטט ומערכות ההגנה של ישראל עלולות להיות בסיכון. ביום חמישי, 9 באוקטובר, פרסמה סין הודעה רשמית על הרחבת הפיקוח על מינרלים נדירים, צעד שנתפס כ"נשק כלכלי" בתגובה למכסים האמריקאיים.
תגובתו של הנשיא טראמפ הייתה ציוץ נוקב שבו הוא מאיים בעוד מכסים של 100% על כל היבוא מסין, ותוהה אם התזמון של ההודעה הסינית מכוון – דווקא ביום שבו הוכרז על הסכם שלום חדש במזרח התיכון. "סין תופסת את העולם בשבי כלכלי", כתב טראמפ, והוסיף: "הם בחרו דווקא עכשיו, כשאנחנו עובדים על שלום אמיתי במזרח התיכון. מקרי?"
"הודעה 61"
ההודעה הסינית, שפורסמה בבייג'ינג דרך משרד המסחר (MOFCOM), מוסיפה 5 מינרלים נדירים נוספים (כגון נודימיום ופרסאודימיום) לרשימת הפיקוח, ומגבילה גם 15 טכנולוגיות עיבוד.
סין, ששולטת בכ-70% מכריית המינרלים הנדירים העולמית, 90% מעיבודם ו-93% מייצור מגנטים קבועים, הפכה את המשאבים הללו לכלי אסטרטגי. הצעד נכנס לתוקף חלקי מיידי, עם הגבלות מלאות על יצוא צבאי מ-1 בדצמבר 2025. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ הגיב בביטול פסגת טראמפ-שי.
התזמון אינו מקרי: הוא מגיע על רקע הסכם שלום אמריקאי-ערבי-ישראלי חדש במזרח התיכון, שמבטיח יציבות אזורית אך גם תלות גדולה יותר בשיתופי פעולה טכנולוגיים. טראמפ, בציוצו, רומז כי סין מנסה להפריע – אולי כדי להחליש את בריתות המערב במזה"ת, כחלק מהמאבק בין מזרח למערב ובין המעצמות על הסדר הגלובלי החדש.
תלות במינרלים נדירים בתעשיות הביטחוניות
ישראל, כיצואנית נשק מהמובילות בעולם (מקום 8, עם יצוא של כ-14.7 מיליארד דולר בשנה המהווים כ-4-5% מהתמ"ג), תלויה במינרלים אלה לייצור מערכות מתקדמות. נודימיום ופרסאודימיום משמשים במגנטים NdFeB, והם חיוניים לניווט מדויק וללוחמה אלקטרונית. בכיפת ברזל (שמיוצרת על ידי רפאל) ובמערכת חץ (פיתוח משותף עם ארה"ב), הם מאפשרים שליטה בטיסה.
הגבלות סיניות עלולות לגרום לעיכובים של חודשים בייצור, עם עליית עלויות של 10-20% בחיפוש חלופות. מה שיחשוף את ישראל לסיכון מוגבר מול האיומים מאיראן בנוסף לעיכוב בחוזים.
תעשייה אווירית (IAI) משלבת REEs בסגסוגות קלות למנועים ובמערכות סוואה (stealth). ישראל, שרכשה 75 F-35 (בעלות ראשונית של כ-5 מיליארד דולר), תושפע אם ארה"ב תתקשה בגלל מכסים.
בנוסף, רחפנים כמו הרמס (אלביט) משתמשים במינרלים אלה בחיישנים – ייצואם (80% מההכנסות של אלביט) עלול להיפגע אם לקוחות אסייתיים יסבלו מעיכובים.
היבוא לישראל של REEs עמד ב-2023 על סך הכל של כ-32 אלף דולר (בעיקר מארה"ב), אך תלות עקיפה בסין דרך שרשראות אספקה מגיעה ל-50-70%. ב-2024, יבוא ציוד חשמלי מסין (שמשלב REEs) גדל ב-25% ל-2.7 מיליארד דולר. מלחמת הסחר עלולה להוסיף 1-2% לאינפלציה בתעשייה הביטחונית, לפי הערכות.
אם סין אכן תדחה בקשות יצוא "צבאיות" (כפי שהוגדר בהודעה 61), החברות הביטחוניות הישראליות עלולות לאבד חוזים בשווי מיליארדים – במיוחד כשישראל מייצאת 80% ממוצריה הביטחוניים.
צורך הוא אבי ההמצאה
צורך הוא אכן אבי ההמצאה, כפי שאומר הפתגם, במיוחד בישראל, וביתר שאת בתעשיות הביטחוניות. דוגמה מובהקת היא האמברגו הצרפתי על מכירת נשק לישראל ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים. נשיא צרפת שארל דה גול הטיל אמברגו שמנע מישראל לקבל 50 מטוסי מיראז' 5 ששילמה עליהם מראש (בשווי של כ-200 מיליון דולר במונחי אז).
זה הפך לזרז לתעשייה האווירית לישראל (IAI) לפתח את מטוס הקרב הישראלי הראשון – הנשר, אשר שימש את ישראל בהצלחה במלחמת יום הכיפורים (1973), ולמעשה הוביל לתעשייה שמייצאת כיום מל"טים בשווי מיליארדי דולרים.
האמברגו דחף את ישראל להשקיע בפיתוח עצמי, מה שהפך את IAI לחברה מובילה עולמית – עם הכנסות של כ-6.1 מיליארד דולר בשנה כיום. לקח זה מוכיח שסיכונים גיאופוליטיים יכולים להפוך לאבי החדשנות, אם ישראל תנצל אותם נכון.
כותבת הטור היא אנה נמקוב, עמיתת מחקר, במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל ICGS
