סיום המלחמה וההסכם שנחתם היוו אירוע מכונן מבחינת כלכלת ישראל, תקציב המדינה ושוקי ההון והמט"ח. עם זאת, האירוע די נצפה על ידי השווקים (היה בילד אפ לקראתו) והעליות החדות שרשמו שוקי המניות ואיגרות החוב לסוגיהן, תוך ייסוף חד של השקל, קדמו לו.
עם זאת, האירוע ישפיע בעיקר על שנת 2025 ויתבטא בקיטון של צורכי הגיוס ובצמיחת תוצר מהירה יותר, שתוסיף חצי אחוז בהשוואה לתרחיש של מלחמה עצימה לכיבוש עזה. לשם השוואה, יש לסגור פער גדול של 4 אחוזי תוצר שנפער עקב המלחמה.
שנת 2026 היא סיפור אחר. בהקשר הביטחוני-מדיני, צריך יהיה יישום נגלה של ההסכם שהושג עד כה והמשך של שלב ב' לפי לוחות הזמנים. מומחים מעריכים כי זו משימה מאתגרת.
פרט לכך, 2026 היא שנת בחירות ותחל עם תקציב המשכי, דבר שיקשה על הממשלה לנתב תקציבים גדולים לטובת שיקום תשתיות, בנייה ועידוד סעיפי פיתוח.
אלא שחברות דירוג האשראי ירצו לראות דווקא את כל הדברים הללו בשטח ובנוסף, לאחר שהממשלה הגביהה פעם נוספת את תקרות ההוצאות והגירעון התקציבי, הן גם יבקשו לראות תוואי ברור של יעדי הוצאות וגירעון פוחתים מכאן ואילך. כך ירצה גם בנק ישראל.
עד אז, סביר כי הסוכנויות יישארו על הגדר ולא ימהרו הן להעלות חזרה את הדירוג והן, כפי שראינו בדוח האחרון של מודי'ס, להסיר את תחזית הדירוג השלילית.
סביר להניח כי שתי סוכנויות הדירוג האחרות יילכו בדרכה.
לעתים נהוג לומר כי השווקים המהירים מקדימים את סוכנויות הדירוג שצריכות להוציא תחת ידן דוח מקצועי ומנומק.
הפעם, להערכתי, לאחר האירוע המכונן שהזכרתי, ניתן לראות בדוחות של Fitch וחברותיה קריאות כיוון. גם אם הסביבה הביטחונית-מדינית משתפרת, גורמי הסיכון לדירוג החוב לא מתמצים בה וכוללים גם אלמנטים פוליטיים, חקיקתיים וחברתיים מקומיים.
דירוג החוב של ישראל נמצא גם תחת הרושם של הסביבה הכלכלית האזורית. החברות ירצו לראות יישום והמשכיות, מתוך רצון לראות את הסכמי אברהם קרבים, ומתרחבים.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות
