לא עובר יום בלי שנשמע על כלי חדש או מודל משופר, שמעבירים לפח ההיסטוריה את כל המודלים שעד אתמול היו היהלום שבכתר, ואנו מתרוצצים מכלי אחד למשנהו כמו ילדים בחנות ממתקים.
למרות שרק חברות מעטות מפתחות מודלי שפה גדולים בהיקפי שימוש גלובליים, חברות לוויין סביב התעשייה צצות כפטריות אחרי הגשם עם גיוסים והערכות שווי דמיוניות, והמשקיעים כבר מתחילים להראות סימנים של חשש אמיתי מפני בועה.
האם הבינה המלאכותית היא בועה?
התשובה זהה לשאלה האם בועת הדוט קום הייתה בועה. התשובה היא כן, אבל. היא בועה משום שההון שזורם בשפע אל התחום מגיע בחלקו הגדול אל חברות סטארטאפ שלא ישרדו את השנה הקרובה. או בגלל חוסר רלוונטיות, או בגלל רלוונטיות גבוהה מדי שתגרום לענקיות הטכנולוגיה להתחרות בהן ולבלוע אותן. אבל היא לא בועה כי היא מתמקדת במוצר שכולנו משתמשים בו מסביב לשעון, בדומה לאינטרנט שממשיך ללוות אותנו למרות שבועת הדוט קום נמוגה מזמן.
כרגע שוק הבינה המלאכותית שורף עדיין מזומנים בקצב מחריד. כשזרם ההשקעות יהפוך לזרזיף והמשקיעים ידרשו לראות תוצאות בשורת הרווח, האבק ישקע ורק החברות הבריאות ביותר יישארו איתנו להמשך.
אבל מי מהן זו תהיה?
אי אפשר לנבא את העתיד, אבל ננסה לענות על השאלה הזו בעזרת היגיון בריא וניתוח היתרונות היחסיים של כמה מהשחקניות המרכזיות בשוק. ראשית עלינו להגדיר נקודות מבחן שישמשו להשוואה בין חברות הבינה המלאכותית, על מנת להבין עד כמה המודל הכלכלי שלהן בריא ויציב.
בעלות על חומרה: כרגע שוק הבינה המלאכותית מתבסס ברובו הגדול על אנבידיה, שעם שולי רווח שמוערכים ב70-80%, גורפת הון עתק כתוצאה מהמונופול על שוק המעבדים.
הצורך לרכוש חומרה מאנבידיה על מנת לאמן מודלים ולתפעל את חוות השרתים, הוא נטל כלכלי כבד שנוגס בשולי הרווח של חברות הבינה המלאכותית. ככל שהתלות הזו קטנה יותר, שולי הרווח של החברה גבוהים יותר.
בעלות על ענן: שוק הבינה המלאכותית מתבסס ברובו הגדול על אפליקציות ענן, ולא על מודלים בהתקנה מקומית.
על מנת לתפעל צ׳אטבוט שמשרת מיליונים רבים של משתמשים מסביב לעולם, יש צורך בתשתיות ענן שרק קומץ חברות מסוגל לספק. חברת בינה מלאכותית שנאלצת לשכור תשתית ענן מחברה אחרת, מעלה בכך משמעותית את העלות הפנימית שלה ללקוח ושולי הרווח קטנים בהתאם.
בעלות על נתונים: מידע הוא הזהב החדש. בעלות על מידע איכותי מאפשרת לזקק אותו ולהשתמש בו לאימון מודלים חדשים. ככל שהמידע איכותי יותר, המודל שיווצר מהאימון עליו יהיה טוב ומדויק יותר. חברות בינה מלאכותית ללא בעלות על מידע עלולות לייצר מודלים חכמים פחות, או שהן נאלצות לרכוש מידע תמורת הון רב שמקטין את שולי הרווח הנקי.
בעלות על משתמשים: בעלות על בסיס לקוחות באקוסיסטם של אפליקציות קיימות, מאפשר לחברה דרך מהירה וזולה לגייס את הלקוחות האלו למוצר הבינה המלאכותית שלה. חברות בינה מלאכותית ללא בסיס משתמשים קיים, סובלות מעלויות וקשיים ניכרים בתהליך בניית בסיס הלקוחות החדש שלהן.
היבט אחר הוא האינטגרציה. חברה שבבעלותה כבר מספר אפליקציות, יכולה לשפר אותן באמצעות שילוב של מודל הבינה המלאכותית שלה, וכך להעלות באופן עקיף את הערך התחרותי של האפליקציות הקיימות עליהן הלקוח כבר משלם בכל מקרה.
אחרי שקבענו את אמות המידה להשוואה בין המתחרות בשוק, נוכל לנתח אותן בקלות רבה יותר. לא לכל החברות ברשימה יש מודל בינה מלאכותית של ממש, אבל לכולם יש זיקה מהותית לנושא וחשוב להבין לאן פניהן מועדות.
OpenAI
מופיעה ראשונה ברשימה משתי סיבות. גם משום ש-ChatGPT הוא המודל שסימן את תחילתה של מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, וגם משום שהוא עדיין המודל בשימוש הנרחב ביותר בקרב משתמשים פרטיים.
למרות שזה נשמע מרשים ולמרות הערכות השווי שוברות השיאים של החברה, היא נכשלת בכל ארבעת הפרמטרים.
היא מאמנת מודלים על שבבי אנבידיה, מפעילה את השירות על גבי הענן של מיקרוסופט ובקרוב גם אורקל, רוכשת מידע בכסף רב מחברות שונות (או אוספת אותו מהאינטרנט ונתבעת בבתי משפט), ואין בבעלותה בסיס משתמשים קיים שמשלם על מוצרים אחרים של החברה.
בזמן שסם אלטמן ממשיך לחתום על חוזי רכש עצומים, מיקרוסופט שהייתה המשקיעה העיקרית בחברה כבר לוקחת צעד אחורה ומשקיעה דווקא באנתרופיק, המתחרה המושבעת. ההתבססות של החברה על לקוחות פרטיים היא מסוכנת, משום שלקוח פרטי אינו כבול בחוזה ארגוני ארוך טווח, ועלול בלחיצת כפתור לבטל את המינוי לטובת מודל טוב יותר או כזה שהוא מקבל בחינם במסגרת מנוי אחר.
Microsoft
למיקרוסופט חלק חשוב בהצלחתה הראשונית של openAI, משום שהיא השקיעה בה מיליארדים רבים בשלב הראשון, וגם הייתה הראשונה לשלב את chatGPT באקוסיסטם הענק שלה.
למרות זאת, היא נכשלה בפיתוח מודל עצמאי מצליח משלה, וככל הנראה היא תיוותר בעמדת המתווך ותבחר בכל פעם את המודל שיפעיל את copilot מאחורי הקלעים. היא עשויה גם להניב החזרי השקעה נאים על השקעותיה ב-openAI ובאנתרופיק וכן מהגידול בצריכת שירותי הענן שלה.
מבחינת ארבעת המדדים – לחברה אין שבבים של ממש, למרות שהיא השקיעה בפיתוח שבב שעשוי להחליף את אנבידיה בעתיד. מנגד יש בבעלותה תשתית ענן, מידע רב ובסיס משתמשים גדול במיוחד. בכל זאת היא חסרה את המודל עצמו, ולכן לא נכון להתייחס אליה כרגע כאל כחברת בינה מלאכותית של ממש, אלא כאל חברת לוויין שתהנה מפרות הצמיחה של התחום.
Anthropic
אנתרופיק החלה את דרכה כמתחרה קטנה וחסרת חשיבות, ומשם פילסה את דרכה בעקשנות ובכישרון אל צמרת טבלת המודלים העולמית. בדומה לopenAI, גם היא נכשלת בכל ארבעת המדדים. אין לה שבבים, לא תשתיות ענן, לא מידע וגם לא בסיס משתמשים.
אבל בשונה מopenAI היא בחרה להתמקד בלקוחות הארגוניים, שם היא חותמת הסכמים רחבי היקף וארוכי טווח שישמרו עליה רלוונטית ויספקו לה הכנסות לשנים קדימה. גם קצב שריפת המזומנים שלה מתנהל באחריות רבה יותר, והיא צפויה לנצח במירוץ ולהפוך לרווחית לפני openAI.
xAI
חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק הוקמה בעיקר כקריאת תיגר על openAI. מאסק עצמו היה ממייסדיה של openAI כחברה שלא למטרות רווח, והוא חווה תסכול עצום מכך שנטש את החברה רגע לפני התהילה.
המיתוג של החברה דומה לשל רשת איקס – ליברליות וחופש ביטוי חסרי רסן שמציבים אותה כילד הרע של שוק הבינה המלאכותית. בארבעת המדדים החברה מקבלת ציון מעורב.
היא אינה מייצרת שבבים ואין לה תשתית ענן גלובלית, למרות כי היא הקימה חוות שרתים ענקית לאימון המודלים שלה. מנגד, היא נהנית מגישה בלעדית לתוכן האיכותי והאקטואלי של רשת איקס ושל רכבי טסלה, שמצלמים את העולם בזמן אמת ומספקים שפע של וידאו.
היא נהנית מבסיס המשתמשים של איקס ומוטמעת בפלטפורמה, ובעתיד גם תהנה מחומרה ושבבים שיפותחו בטסלה.
Perplexity
פרפלקסיטי פיתחה מוצר מעולה, והיא ענתה על הכאב של המשתמשים שרוצים לוודא שהמידע שמסופק להם על ידי הבינה המלאכותית אמין ומדויק. למרות שגם היא נכשלת בארבעת המדדים משום שאין לה שבבים, ענן, מידע או בסיס משתמשים, המוצר שלה צבר פופולריות רבה.
הצרה היא שגולת הכותרת של המוצר – היכולת לחפש באינטרנט ולציין מקורות, מוטמעת היום כיכולת בסיסית במודלים המתחרים, מה שהופך אותה למעשה ללא רלוונטית ומעמיד את קיומה לטווח הארוך בסכנה. במפתיע, פרפלקסיטי חתמה ממש עכשיו הסכם על שילוב שלה במכשיריה של סמסונג, אולי דווקא בגלל מחיר תחרותי יותר שהיא נאלצה להציע.
DeepSeek והמודלים הסיניים
המודלים הסיניים מתאפיינים ביעילות יוצאת דופן מבחינת משאבים, ויש שטוענים שזו תוצאה של העתקת מודלים מהמערב. כאשר DeepSeek יצא לשוק הוא גרם לזעזוע של ממש, משום שהוא סיפק תוצאות טובות במחיר נמוך מאוד ללקוח. כשההייפ סביב ההשקה גווע, התברר שהקהל המערבי אינו בוטח בטכנולוגיה הסינית וממשיך לשמור ממנה מרחק.
מבחינת ארבעת המדדים, DeepSeek שונה בכך שאין לה כמעט גישה אפילו לשבבים של אנבידיה. אין לה גם תשתיות ענן, מידע או בסיס משתמשים קודם. מתחרותיה הסיניות הגדולות כמו ביידו, נהנות מבסיס איתן יותר של תשתית ענן, מידע רב ובסיס לקוחות, וחסרות רק את השבבים.
הסינים דוהרים קדימה בפיתוח שבבים מקומיים, מה שיוציא את אנבידיה מהמשחק ויספק להם יתרון תחרותי. למרות שזה קורה מתחת לרדאר, חשוב לזכור שהמודלים הסיניים ממשיכים להשתפר ולצמוח בקצב מהיר מאוד, אלא שבניגוד למתחרים המערביים, הם נותרים בתחומי האימפריה הסינית בדומה לאפליקציות רבות אחרות, ושם כנראה הן יישארו.
Apple
אפל זוכה למקום ברשימה מסיבות מפוקפקות למדי, ולא כי יש לה מודל משלה. כחברה שמטמיעה בשנים האחרונות ליבות בינה מלאכותית במעבדים שלה והביאה לנו את סירי, היה ניתן לצפות שהיא תהווה את חוד החנית של חברות הבינה המלאכותית. אבל משהו התפספס בדרך. הבינה המלאכותית המקרטעת וההוזה שכולנו אימצנו בסלחנות רבה, לא ירדו לה בגרון.
היא לא הייתה מסוגלת להטמיע מוצר בוסרי כל כך במוצרים המלוטשים והסנוביים שלה, ובדיעבד הבינה שהיא טעתה. ייתכן וקפיצה למים בזמן הייתה מאפשרת לה לצבור פידבקים ולשפר את המוצר במהירות, אך ייתכן גם והמיתוג שלה כמגינת הפרטיות של המשתמשים תתברר אי שם בהמשך הדרך כהימור מושכל.
בינתיים היא תיאלץ לבלוע את העלבון, לרכוש זכויות שימוש בג׳מיני של גוגל תמורת מיליארד דולר בשנה, ולהמשיך לצפות בחגיגה מהיציע.
Meta
בדומה למאסק, גם מארק צוקרברג מתוסכל מכך שהרכבת יצאה לדרך בלעדיו. למרות שהוא מזוהה מאוד עם קפיטליזם מחוספס, הוא בחר ללכת על מודל הקוד הפתוח על מנת להדביק את הפער. בהמשך הוא ניסה להקים נבחרת חלומות של כוכבי בינה מלאכותית, גם מתוך רצון לבנות מוצר טוב וגם מתוך רצון למנוע מהם לתדלק את המתחרים שלו.
כרגע מטא מככבת בתחום מודלי הקוד הפתוח, אולם מטא אינה נחשבת לשחקנית מרכזית בתחום המודלים בתשלום שרובנו משתמשים בהם. מבחינת עמידה בארבעת המדדים, מטא מפתחת שבבים משלה אך הם טרם נחלו הצלחה של ממש, וגם אין לה תשתית ענן. מנגד היא נהנית מגישה למאגר מידע עצום של פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם, וגם מבסיס משתמשים מהגדולים בעולם.
למרות ההצטרפות המאוחרת של מטא לתחום, כל יכולת שהיא תפתח תמצא את דרכה במהירות למיליארדי המשתמשים שלה, מה שמעניק לה יתרון תחרותי חשוב.
וכאן מתרחש סיפור סינדרלה האמיתי של עולם הבינה המלאכותית. גוגל למעשה עומדת בכל ארבעת הנקודות בהצלחה. היא מפתחת שבבי בינה מלאכותית שמתחרים ראש בראש באנבידיה, ואת המודלים שלה היא מאמנת עליהם. לפי דיווחים עדכניים גם מטא שוקלת לרכוש ממנה שבבים כאלו, מה שמשפיע לרעה על שווי המניה של אנבידיה.
בבעלותה גם שירות הענן גוגל קלאוד, שמאפשר לה לספק את האפליקציה למשתמשים מסביב לעולם בעלויות נמוכות יחסית. כמו גם, היא אחת מחברות המידע הגדולות בעולם, כשהיא שולטת במנוע החיפוש שלנו, באנדרואיד, באימייל ושלל אפליקציות הוורקספייס, ביוטיוב, בגוגל מפות ובגוגל תמונות.
שפע המידע המגוון הזה הוא מכרה זהב אמיתי, והוא מצדיק למפרע את אחסון התמונות ללא הגבלה שהיא העניקה למשתמשים בחינם במשך שנים רבות. האימפריה של גוגל מספקת לה גם בסיס משתמשים ענק, כך שהמודלים שלה מעלים את הערך של האקו סיסטם כולו ונותנים לו יתרון תחרותי גם מבלי למכור מנוי אחד לג'מיני.
אם ננסה לסכם את הניתוח הזה: אפל כרגע לא ממש במשחק; מיקרוסופט קוצרת רווחים כמתווכת, כמשקיעה וכספקית שירותי ענן, כשפחות משנה לה מיהו המודל הטוב ביותר; מטא מככבת בתחום המודלים בקוד פתוח, אבל נכשלת לעת עתה במודלים בתשלום חודשי; פרפלקסיטי מתמודדת עם סכנת היכחדות שמטילה עליה צל הולך וגדל מדי יום; xAI תמשיך לקנן באקוסיסטם של מאסק ולהקנות יכולות בינה מלאכותית לשלל המוצרים שלו, אך תידרש פריצת דרך יוצאת דופן על מנת להכניס אותה למיינסטרים.
אנתרופיק תמשיך להשתמש בחוזים הארגוניים שלה כמגן שיסייע לה לשמור על תזרים מזומנים יציב, וניסיון לדחוק אותה מהשוק יארך שנים רבות; openAI היא הימור מסוכן. מצד אחד היא נוכחת מאוד בשוק, קוצרת הישגים, ומפתחת חידושים יוצאי דופן כמו אפליקציית סורה. קשה מאוד לדמיין את השוק בלעדיה.
מנגד התלות בשרשרת אספקה חיצונית ובמשתמשים פרטיים היא עקב אכילס, ואם החברה לא תצליח להפוך לרווחית בזמן היא עלולה למצוא את עצמה במחנק תזרימי שידרדר אותה לתהום. גוגל נמצאת במשבצת הטובה ביותר נכון לעכשיו, ומאוד ייתכן שהיא תהפוך למובילת השוק בטווח הארוך.
בשבועות האחרונים נראה כי גוגל מצליחה לחזור לקדמת הבמה, אחרי שהיא כבר הוספדה לא מעט. המודלים האחרונים שלה מעוררים השתאות ביצירת טקסט, בכתיבת קוד ובניית אפליקציות, ביצירת תמונות וביצירת וידאו, והיא קיבלה עידוד בדמות השקעת ענק מוורן באפט שנטש את אפל לטובתה.
יש בכך צדק היסטורי מסוים, משום שכמה מסנדקי הבינה המלאכותית ב-openAI הם בוגרי DeepMind של גוגל. לפי השמועות גוגל החזיקה בצ'אטבוט בינה מלאכותית פעיל עוד לפני שזה פרץ לחיינו, אולם לא השכילה לנצל אותו בזמן וראתה בו איום על מנוע החיפוש שלה.
חשוב לתת קרדיט גם לסונדר פיצ'אי מנכ"ל החברה, שניווט את החברה באחת מנקודות הזמן המכריעות ביותר בתולדותיה והצליח לסובב את חרטומה רגע לפני הפגיעה בקרחון. כלי הבינה המלאכותית שלה שנראו בתחילה כניסיונות נואשים לדחות את הקץ, מעוררים כיום השתאות ומובילים את טבלאות הביצועים. השילוב הרוחבי בכל מוצרי החברה יחד עם התכנון מחדש של מנוע החיפוש, עשויים להפוך את החברה בעתיד למנצחת הגדולה ביותר של מהפכת הבינה המלאכותית.
