ממשלת הלייבור הבריטית, שמתמודדת בחודשים האחרונים עם ירידה ניכרת בפופולריות ומאבקים פנימיים מתוקשרים, הציגה ביום רביעי תקציב חדש ומרחיב-מיסוי, צעד שנועד, לדבריה, לחזק את הכלכלה, לצמצם את העוני ולסייע למשקי הבית המתמודדים עם יוקר מחיה מתמשך.
אך רגע לפני הנאום הרשמי של שרת האוצר רייצ'ל ריבס, התרחשה מבוכה חריגה: כל פרטי התקציב דלפו במלואם לאינטרנט כ-30 דקות בלבד לפני פרסומו בבית הנבחרים.
הממשלה שנבחרה ביולי, בהבטחה מפורשת שלא להעלות מסים על עובדים, וההחלטה החדשה להכניס שורת עליות מס בהיקף כולל של 26 מיליארד ליש"ט, מהווה נסיגה משמעותית מהרוח של אותה התחייבות. ריבס הכירה בכך ישירות, אך הדגישה כי "לא הוצגה חלופה צודקת או אמינה יותר עבור העובדים". לדבריה, מדובר ב"בחירות הנכונות לבריטניה צודקת, חזקה ובטוחה יותר".
הצעדים המרכזיים בתקציב
אחד המהלכים המרכזיים והמשמעותיים ביותר הוא הקפאת מדרגות המס עד שנת 2028 – מהלך שיגרום ליותר עובדים להיכנס למדרגות מס גבוהות ככל שמשכורותיהם יעלו. לצדו נכללים: מס חדש על נכסי יוקרה, שינויי מיסוי ברווחי הון, העלאת מסים על הימורים, מס חדש על שימוש ברכבים חשמליים וצמצום הפטור ממס בחסכונות פנסיה פרטיים.
מנגד, ריבס בחרה לבטל את אחת התקנות השנויות ביותר במחלוקת בשנים האחרונות – התקרה על קצבאות למשפחות עם יותר משני ילדים. היא הציגה גם צעדים שנועדו להקל על משקי בית, ובהם הקפאת מחירי הרכבות והפחתת מסים בחשבונות האנרגיה.
תקציב שני שמזכיר מאוד את קודמו
למרות הצהרותיה בעבר כי התקציב הקודם, שהיה תקציב מיסוי כבד יהיה האחרון מסוגו, ריבס נאלצה להציג תקציב דומה גם השנה. הסיבה: הכלכלה הבריטית נחלשה שוב לאחר תקופה קצרה של התאוששות, בין היתר בשל השפעות הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה, מכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והמשך הפגיעה המתמשכת מהברקזיט.
לצד זאת, הממשלה מחויבת למגוון הוצאות חברתיות שנועדו למתן את יוקר המחיה ולהתמודד עם עוני גדל בקרב משפחות – הוצאות שקשה לוותר עליהן במצב הנוכחי של אינפלציה גבוהה.
כאוס פוליטי ברקע הצגת התקציב
הצגת התקציב לוותה בשבועות של בלבול ציבורי ובלגן פוליטי. ב-4 בנובמבר רמזה ריבס כי תעלה את מס ההכנסה, מה שעורר זעם רב בתוך מפלגת השלטון. לאחר מכן, כשנתוני אוצר מעודכנים הציגו תמונה מעט טובה יותר, היא שינתה כיוון ועברה לחבילת מסים מפוצלת ועדינה יותר.
אבל רגע לפני הצגת המדיניות, אירעה הדליפה הגדולה: הדוח השלם של ה-OBR, הגוף המפקח העצמאי, כולל התחזיות והצעדים הכלכליים המלאים, עלה בטעות לאינטרנט. האירוע הוסיף עוד שכבה של חוסר יציבות לתהליך.
