נכון להיום (ראשון), קפסולת ה-"אוריאון" נמצאת במרחק של כ-346,000 קילומטר מכדור הארץ ומתקרבת לשבירת השיא האנושי העומד על 393,800 קילומטר. זהו היום הרביעי (מתוך 10) למשימת החלל ארטמיס 2 של נאס"א, שהחלה עם שיגור החללית בשישי שעבר. החללית טסה במהירות בלתי נתפסת של כ-9,619 קילומטר בשעה ועתידה לעקוף את הירח ב-7 באפריל.
מוקדם יותר היום, פרסם העמוד הרשמי של נאס"א ברשת החברתית X, את סיכום היום הרביעי של המסע.
Thanks to our @NASAArtemis II astronauts for working on the weekend!
The fourth day of their mission brought more crew preparations for Monday's trip around the Moon and stunning new images from their vantage point. What views are you most excited to see? pic.twitter.com/CFmFYQRmYT— NASA (@NASA) April 5, 2026
בשבוע שעבר, פרסמה נאס"א תיעוד של כדור הארץ ממרחק עצום בדרכם לירח, במסגרת המסע המאויש הראשון מאז כחצי מאה, ש-40% ממנו כבר הושלם. התמונה הראשונה מציגה חלק מכדור הארץ, ותמונה נוספת חושפת את הפלנטה כולה.
לצד ההתקדמות במשימה, עולות שאלות על מקור המימון של התוכנית.
משימת ארטמיס הגיעה כבר לעלויות של כעשרות מיליארדי דולרים, כאשר הנטל הוא בעיקר על משלמי המסים האמריקאים, עם תמיכה מצד שותפים בינלאומיים ופרטיים. רוב המימון מגיע מהתקציב הפדרלי של ארה"ב שהוקצה לנאס"א ואושר על ידי הקונגרס, כאשר העלות המלאה אינה נחשפה לציבור.
לפי רויטרס, ישנם חברות נוספות הלוקחות חלק בבניית החומרה של ארטמיס. בואינג (שלב הליבה של SLS), נורת'רופ גרומן (מגבירים) ולוקהיד מרטין (חללית אוריון) מתוגמלות דרך חוזים ממשלתיים, כלומר תפקידן הוא ביצוע ולא מימון עצמאי. עם זאת, הן מעורבות בהוצאות של משימת החלל של נאס"א.
סוכנויות משלל מדינות אירופה בנוסף לקנדה ויפן, תורמות את הטכנולוגיה והידע שלהן, בנוסף למרכיבי תשתית, אולם החלק שלהן בתוכנית מועט יותר ביחס למימון ממשלת ארה"ב.
ההערכות מצביעות על כך שכל שיגור של ארטמיס (הכולל טיל מערכת השיגור לחלל (SLS) וחללית אוריון) עולה כ-4 מיליארד דולר, כך לפי דיווח של בלומברג. מתוך כך, צפי עלות השיגור של משימת החלל ארטמיס 2, עומד על מיליארדי דולר.
ארטמיס 2 הינה משימה אחת מתוך סדרת משימות של התכנית ארטמיס, שבסופן נאס"א שואפת לביצוע נחיתה על פני הירח. התוכנית צברה הוצאות עצומות במשך יותר מעשור כאשר ההערכה של עלות כלל התוכנית היא כ-93 מיליארד דולר, כך לפי בלומברג.
העלויות הגבוהות משקפות פיתוח של טילים כבדים חדשים, מערכות התומכות במשימות לחלל העמוק ותשתיות ירח ארוכות טווח.
הקפסולה עתידה לנחות חזרה על פני כדור הארץ ב-11 באפריל, לאחר ביצוע שלל ניסויים ובדיקות אשר יתרמו לידע הקיים אודות פני הירח ויעמיקו את המסע שלנו אל החלל החיצון.
