בדיוק כשנראה היה שתעשיית הטקסטיל של הודו מתחילה להתייצב לאחר מכסי המגן של ארה"ב, היא סופגת מכה נוספת. מובילי התעשייה אומרים כי שהמלחמה באיראן ייקרה עלויות, פגעה בביקוש וגרמה לבריחת עובדים. הדבר מסמן סיכוי נמוך להתאוששות קרובה.
בחודש אוגוסט האחרון, הטילה וושינגטון מכס של 50% על סחורות הודיות, מה שהפך את הייצוא ללא תחרותי. הקלה הגיעה חודשים לאחר מכן, כשהשיעורים קוצצו בפברואר. לאחר מכן, המלחמה באיראן הטילה את תעשיית הטקסטיל של הודו לסערה חדשה, בשלהי פברואר.
חברות הבגדים המוכנים היו בין הנפגעות הקשות ביותר מהמכסים האמריקאיים. אלו, איבדו הזמנות או נאלצו להציע הנחות כדי לשמור על לקוחות.
המלחמה, שהחלה ב-28 בפברואר, שיבשה את תנועת הסחורות דרך מצר הורמוז, העלתה את עלויות האנרגיה והשילוח ויצרה עומס על שרשראות האספקה. הדבר הוביל לאתגרים יוצאי דופן עבור התעשייה, המעסיקה השנייה בגודלה בהודו התומכת ביותר מ-45 מיליון עובדים. מובילי התעשייה ציינו כי חלק מהעובדים הזרים המועסקים בחברות, מתקשים להשיג גז בישול (LPG). הדבר גרם לחלקם לחזור לערי הולדתם.
הודו היא יצואנית הטקסטיל השישית בגודלה בעולם, ושואפת לייצא טקסטיל בשווי 100 מיליארד דולר עד שנת 2030, אך הכיוון מדאיג. הצמיחה עומדת בממוצע על כ-9%, נמוך מהיעד של 12%-15%.
החשש נובע מהתארכות המלחמה תצנן את הביקוש של הצרכן האמריקאי, בדומה למה שקרה עם פרוץ המלחמה באוקראינה ב-2022. כך עולה מדיווח ב-CNBC.
לעת עתה, הפסקת האש השברירית קיררה את מחירי הנפט הנעים סביב 100 דולר לחבית. עם זאת, הם נותרים גבוהים משמעותית מרמתם טרום המלחמה, מה ששומר על הלחץ על העלויות והביקוש.
ללא הפסקת אש לטווח ארוך, יצואני הטקסטיל של הודו עומדים בפני שנה נוספת של הישרדות במקום צמיחה.
