זרימת הנפט הגולמי במצר הורמוז חזרה לרמות שאפיינו את התקופה שלפני המלחמה, בין היתר על רקע ליווי של הצי האמריקאי לספינות והסטת חלק מהיצוא דרך צינורות עוקפים. לפי נתוני חברת קפלר (Kpler) העוקבת אחר תנועת מכליות, הממוצע השבועי של הנפט הגולמי שעבר במצר עמד לאחרונה על 13.5 מיליון חביות ביום, רמה התואמת את ממוצע הייחוס שלפני המלחמה.
למרות ההתאוששות בנפט הגולמי, משלוחי מוצרי הנפט המזוקקים דרך המצר נותרו נמוכים במיוחד. לפי הנתונים, משלוחי התזקיקים עומדים על ממוצע של 677 אלף חביות ביום בלבד, לעומת 3.6 מיליון חביות ביום לפני המלחמה. מדובר בצניחה חדה של כ-81% באספקת הדלקים המזוקקים, אשר משפיעה באופן ישיר על שוקי האנרגיה העולמיים ויוצרת מחסור משמעותי.
משבר הסולר והלחץ על איראן
המחסור בדלקים מזוקקים מורגש במיוחד בשוק הסולר, שמחיריו בארצות הברית הגיעו לרמות שיא המאיימות על הפעילות הכלכלית, התחבורה והתעשייה. במקביל, יצוא הנפט של איראן עצמה צנח בחדות בעקבות המצור הימי האמריקאי והחרפת הסנקציות. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, העריך כי בתוך כשבועיים איראן תשלים את משלוחי הנפט האחרונים שלה לסין ולא יישאר לה דבר לסחור בו.
עם זאת, גורמים בתחום האנרגיה מטילים ספק ביכולתו של הלחץ הכלכלי לשנות את עמדתה של טהרן. סקוט מודל, מנכ"ל רפידן אנרג'י וקצין סי-איי-איי לשעבר, ציין כי אין ראיות מוצקות לכך שהלחץ האמריקאי ישנה באופן מהותי את עמדותיה של איראן, והעריך כי האירועים הולכים לכיוון של הסלמה בין המדינות סביב תקופת בחירות האמצע בארצות הברית.
הסדרי הביטחון היקרים במצר
תנאי הביטחון במצר הורמוז עדיין רחוקים מהשגרה, ואיראן ממשיכה לתקוף מכליות באזור, כאשר חלק מהתקיפות היו קטלניות. כדי להתמודד עם הסיכון, יותר מ-70% מהנפט הגולמי שעבר דרך המצר באוגוסט החליף מכליות מול חופי איחוד האמירויות או עומאן. בשיטה זו, מכליות קטנות מעבירות את הנפט דרך המצר אל מפרץ עומאן, שם הוא מועבר למכליות גדולות יותר.
המערך הימי מלווה על ידי הצבא האמריקאי ומפחית את החשיפה של מכליות גדולות לתקיפות, אך הוא דורש משאבים עצומים. במקביל, סעודיה ואיחוד האמירויות מסתמכות יותר על צינורות עוקפים, וכ-40% מהנפט הגולמי של מדינות המפרץ עובר כיום בצינורות שאינם תלויים במצר, לעומת 17% בלבד לפני המלחמה, למרות שגם תשתיות אלה חשופות לפגיעה כפי שקרה בצינור הסעודי.
