שוק העבודה האמריקאי מציג סימני התאוששות מעודדים בספטמבר. המגזר הפרטי בארצות הברית הוסיף 90 אלף משרות חדשות במהלך החודש, לעומת תוספת של 36 אלף משרות בלבד באוגוסט, כך עולה מדוח התעסוקה של חברת ADP שפורסם היום (רביעי). הנתון בפועל היה גבוה משמעותית מתחזיות האנליסטים בשוק, שעמדו על תוספת של 68 אלף משרות בלבד.
הנתונים המפתיעים מגיעים לאחר שלושה חודשים רצופים שבהם נרשמה האטה מתמשכת בקצב יצירת המשרות החדשות במדינה. הדוח הנוכחי מספק אינדיקציה חיובית נוספת להתייצבותו של שוק העבודה האמריקאי, שנחשב לאחד המנועים המרכזיים של הכלכלה הגלובלית, ומפיג חלק מהחששות בנוגע להאטה חריפה בפעילות הכלכלית בארצות הברית.
אילו ענפים הובילו את הגיוסים?
בחלוקה לפי ענפים, מגזר השירותים הוביל את הצמיחה עם תוספת של 59 אלף משרות, בעוד שענפי ייצור הסחורות תרמו 31 אלף משרות נוספות. תחומי החינוך ושירותי הבריאות בלטו במיוחד והובילו את הגיוסים עם 55 אלף משרות חדשות. ענף הפנאי והאירוח הוסיף 22 אלף משרות, התעשייה הוסיפה 17 אלף ומגזר הבנייה הוסיף 15 אלף.
מנגד, במספר ענפים נרשמה מגמה הפוכה של ירידה בתעסוקה. ענף הפעילות הפיננסית איבד 16 אלף משרות, מגזר השירותים המקצועיים והעסקיים רשם ירידה של 11 אלף משרות, וענפי משאבי הטבע והכרייה איבדו כ-1,000 משרות. במקביל, השכר המשיך לעלות בקצב מתון, כאשר השכר הבסיסי עלה ב-3.2% לעומת השנה שעברה, והשכר הכולל רשם עלייה של 4.7%.
"זהו דוח חזק", אמרה כלכלנית ADP הראשית, נלה ריצ'רדסון, בהתייחסותה לנתונים שפורסמו. לדבריה של ריצ'רדסון, לאחר שלושה חודשים רצופים של האטה, קצב יצירת המשרות החדשות במגזר הפרטי התאושש בצורה משמעותית, בעוד שהשכר של העובדים המשיך לצמוח בקצב יציב. מרבית הגידול בתעסוקה הגיע מאזור צפון-מזרח ארצות הברית, שהוסיף 56 אלף משרות.
המבחן הבא של השוק האמריקאי
מבחינת גודל החברות המגייסות, עסקים המעסיקים בין 50 ל-499 עובדים הובילו את הגידול עם תוספת של 54 אלף משרות. דוח ADP מתפרסם יומיים בלבד לפני נתוני התעסוקה הרשמיים של משרד העבודה האמריקאי, שצפויים להתפרסם ביום שישי הקרוב. השוק צופה כעת תוספת של 84 אלף משרות בספטמבר, לצד שיעור אבטלה יציב של 4.1%.
הנתונים החדשים מגיעים בתקופה רגישה שבה הפדרל ריזרב ממשיך לעקוב מקרוב אחר האיזון העדין שבין שוק העבודה לבין שיעורי האינפלציה. לפי הדוח, ההתייצבות הנוכחית בשוק התעסוקה מחזקת את ההערכה כי מצבו הכללי נותר איתן יחסית, בעוד שהאינפלציה המתמשכת ממשיכה להוות שיקול מרכזי ומשמעותי בקביעת מדיניות הריבית של הבנק המרכזי.
