מערכת החינוך בישראל מציגה שילוב של הישגים לצד פערים – כך עולה מדוח Education at a Glance 2026 של ה-OECD, שפורסם השבוע. הדוח מספק נתונים השוואתיים על מערכות החינוך במדינות הארגון, ובהם רמת ההשכלה של האוכלוסייה, שיעורי השתתפות, הוצאה ציבורית ופרטית, תעסוקה ותנאי העבודה של מורים.
אחד הנתונים הבולטים הוא שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל: 51.2% מבני 25-64 בישראל מחזיקים בהשכלה על-תיכונית, לעומת 42.7% בממוצע במדינות ה-OECD. 35.7% מחזיקים בהשכלה תיכונית או על-תיכונית שאינה אקדמית, ואילו 13.1% לא השלימו השכלה תיכונית – לעומת 17.9% בממוצע ב-OECD.
גם בגיל הרך ישראל מציגה שיעורי השתתפות גבוהים במיוחד. לפי הדוח, 100% מהילדים בני 3 בישראל רשומים במסגרות לחינוך בגיל הרך, לעומת 81.5% בממוצע ב-OECD. בקרב ילדים בגילי 3-5 עומד שיעור ההשתתפות על 97.8%, לעומת 86% בממוצע במדינות הארגון.
נתון נוסף נוגע להשלמת הלימודים בתיכון. 94.2% מהתלמידים בישראל מסיימים את החינוך העל-יסודי בתוך משך התוכנית הרשמי, לעומת 76.2% בממוצע במדינות ה-OECD.
ההוצאה על חינוך: ישראל משקיעה יותר מה-OECD
ב-2023 הסתכמה ההוצאה הממשלתית על מוסדות חינוך, מהחינוך היסודי ועד להשכלה הגבוהה, ב-5.1% מהתמ״ג בישראל, לעומת 4% בממוצע במדינות ה-OECD. ההוצאה הפרטית עמדה על 1.1% מהתמ״ג, לעומת 0.6% בממוצע ב-OECD.
בסך ההוצאה הממשלתית, ישראל הקצתה 12.7% מכלל הוצאות הממשלה לחינוך, מהיסודי ועד להשכלה הגבוהה, לעומת 9.8% בממוצע במדינות ה-OECD.
עם זאת, כאשר בוחנים את ההוצאה לפי תלמיד, התמונה שונה. ההוצאה הכוללת על מוסדות חינוך לכל תלמיד במשרה מלאה בהשכלה הגבוהה הסתכמה בישראל ב-14,966 דולר במונחי שווי כוח קנייה, לעומת 22,402 דולר בממוצע ב-OECD.
בחינוך היסודי, לעומת זאת, ההוצאה בישראל עמדה על 13,945 דולר לתלמיד – מעט מעל הממוצע ב-OECD, שעמד על 13,552 דולר.
שיעור ה-NEET בישראל גבוה מהממוצע
אחד הנתונים הבולטים נוגע לצעירים שאינם נמצאים בתעסוקה, לימודים או הכשרה מקצועית – NEET.
ב-2025, 19.5% מבני 18–24 בישראל לא היו בתעסוקה, בחינוך או בהכשרה, לעומת 14.1% בממוצע ב-OECD. בקרב בני 25–29 עמד השיעור בישראל על 16.4%, כמעט זהה לממוצע במדינות הארגון – 16.3%.
לצד זאת, שיעור האבטלה בקרב צעירים בעלי השכלה גבוהה עמד בישראל על 3.5% ב-2025, לעומת 5% בממוצע ב-OECD. בקרב בני 25-34 שלא השלימו השכלה תיכונית עמד שיעור האבטלה בישראל על 4%, לעומת 13.9% בממוצע במדינות הארגון.
יותר שעות הוראה – ורוב המורים מוסמכים
הדוח מצביע גם על הבדלים בהיקף שעות ההוראה. בישראל מלמדים בבתי הספר היסודיים 844 שעות הוראה טיפוסיות בשנה, לעומת 770 שעות בממוצע ב-OECD. בחטיבות הביניים מדובר ב-707 שעות, כמעט זהה לממוצע של 710 שעות.
92.8% מהמורים בחינוך היסודי והעל-יסודי בישראל הם בעלי הסמכה מלאה, לעומת 90.9% בממוצע ב-OECD. עם זאת, ב-2025 פרשו מהמקצוע, בעקבות פרישה או התפטרות, 2.5% מהמורים בעלי ההסמכה המלאה, לעומת 6.4% בממוצע במדינות ה-OECD.
גם הפער המגדרי בקרב צוותי ההוראה בולט: נשים מהוות 99.3% מצוותי ההוראה בחינוך הקדם-יסודי בישראל, לעומת 95.9% בממוצע ב-OECD, ו-78.5% מצוותי ההוראה בחטיבות הביניים, לעומת 68.2% בממוצע במדינות הארגון.
בסך הכול, נתוני ה-OECD מציגים מערכת שבה שיעור ההשכלה הגבוהה וההשתתפות בחינוך בגיל הרך גבוהים יחסית, והמדינה מקצה חלק משמעותי מתקציבה לחינוך. מנגד, ההוצאה לתלמיד בהשכלה הגבוהה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, ושיעור הצעירים שאינם עובדים, לומדים או נמצאים בהכשרה גבוה מהממוצע.
