הזינוק במחירי הובלת הנפט ברחבי העולם מתחיל להשפיע על כדאיות המסחר בנפט, לאחר שמחסור חריף במכליות ענק דוחף את עלויות השינוע לשיא. העלייה מגיעה בתקופה שבה שוקי הדלק נמצאים ממילא תחת לחץ, ומעלה את החשש לשיבושים נוספים בזרימת הנפט העולמית.
המכליות הגדולות ביותר, המכונות "VLCC", מסוגלות לשאת כ-2 מיליון חביות נפט בכל הפלגה. אולם כיום מספר המכליות הזמינות להשכרה נמוך במיוחד באזורים מסוימים בעולם, והמחסור מייקר משמעותית את ההובלה. הובלת מטען נפט מיוסטון לאסיה מוסיפה כיום כ-26 דולר לכל חבית, או כ-52 מיליון דולר למטען מלא.
כמה מרוויחות חברות הספנות?
המחסור במכליות מייצר רווחים חריגים עבור בעלי האוניות. במסלול המרכזי בין המפרץ הפרסי לסין, מכליות "VLCC" המובילות כ-2 מיליון חביות נפט מרוויחות כיום יותר מ-1.2 מיליון דולר ביום. הזינוק בהכנסות של חברות הספנות כבר בא לידי ביטוי בשוק המניות, כאשר שווי חברות הטנקרים הגדולות בעולם הגיע השבוע לכמעט 70 מיליארד דולר.
גם שוק המכליות הקטנות יותר מושפע מהמחסור. מכליות "Suezmax", שמסוגלות להוביל כמיליון חביות, רושמות הכנסות ממוצעות של יותר מ-300 אלף דולר ביום. רמות אלו נרשמות בדרך כלל במסלולים הקשורים לאזורי מלחמה. ההתייקרות החדה של ההובלה משנה גם את החלטות הרוכשים, כאשר משלוחים למרחקים גדולים הופכים פחות כדאיים כלכלית.
נתוני מעקב אחר מכליות של "Vortexa" מצביעים על ירידה בשבועות האחרונים בזרימת הנפט מארה"ב לאסיה, לאחר שעלויות ההובלה במסלול זה כמעט שולשו. במקרה אחד, בית זיקוק יפני רכש נפט מאלסקה, סוג נפט שאינו מתאים בדרך כלל במיוחד לבתי הזיקוק במדינה, בשל המרחק הקצר יחסית של ההפלגה.
מדוע נוצר המחסור במכליות?
שני גורמים מרכזיים עומדים מאחורי המחסור במכליות: ההשפעה של המלחמה בין ארה"ב לאיראן, והימור גדול שביצע טייקון ספנות מדרום קוריאה עוד לפני פרוץ המלחמה. המכליות שמעבירות נפט דרך מצר הורמוז נדרשות להישאר זמן רב יותר באזור, בין היתר בשל החלפת מטענים סמוך לעומאן.
במקביל, מכליות אחרות נאלצות להפליג אלפי קילומטרים סביב אפריקה כדי להגיע למטענים בים התיכון. השינויים במסלולים מאריכים את משך הזמן שבו כל מכלית נמצאת בשימוש, ובכך למעשה מצמצמים את מספר האוניות הזמינות להובלות נוספות. המחסור אף דוחף רוכשים להשתמש במכליות קטנות יותר כמו "Aframax".
