משרד הכלכלה והתעשייה ורשת קרפור משיקים השבוע, ה-15 באפריל את מיזם "הסל הזול של ישראל", מהלך שמוצג כמהפכה צרכנית בשוק המזון. לפי ההכרזה, סל של 100 מוצרים בסיסיים יימכר במחיר של 1,098 שקלים – לעומת כ-1,700 שקלים בממוצע כיום, פער של יותר מ-30%.
המהלך יופעל בכ-50 סניפים ברחבי הארץ וכן באתר האונליין של הרשת, למשך חצי שנה לפחות, בליווי קמפיין ציבורי רחב והבטחה לפיקוח שיוודא שההוזלה מגיעה בפועל לצרכן.
שר הכלכלה, ניר ברקת, הציג את המהלך כמהלך שישנה את "כללי המשחק" ויחייב את רשתות המזון להתחרות ולהוריד מחירים. גם במשרד הכלכלה מדגישים כי מדובר בניסיון לייצר סטנדרט חדש של "מחיר הוגן" בשוק ריכוזי.
אלא שמאחורי ההצהרות האופטימיות, עולות כבר כעת שאלות לגבי עומק ההשפעה של המהלך.
ראשית, מדובר בסל מוגדר של 100 מוצרים בלבד, בעוד סל הצריכה של משק בית ממוצע רחב ומגוון בהרבה. המשמעות היא שהחיסכון בפועל עשוי להיות מוגבל, במיוחד אם מוצרים מחוץ לסל יישארו יקרים או אף יתייקרו.
שנית, ההצלחה תלויה בזמינות המוצרים וביכולת של הרשת לשמור על מלאים לאורך זמן. במקרים קודמים של מבצעי "סל מוזל", נרשמו תלונות על חוסרים או החלפת מוצרים, תופעה שעלולה לפגוע באמון הציבור.
בנוסף, עצם הבחירה ברשת אחת בלבד מעלה תהייה האם מדובר ביצירת תחרות או דווקא בחיזוק שחקן ספציפי בשוק. בעוד שהמשרד מציג זאת כמכרז פתוח, בפועל רק רשת אחת תפעיל את המודל, לפחות בשלב הראשון.
גם מנגנון הפיקוח, שאמור לכלול ביקורות ובדיקות מחירים, יעמוד למבחן. ללא אכיפה עקבית ושקיפות מלאה, קיים חשש שהפער בין ההצהרות למציאות יהיה משמעותי.
מעבר לכך, יש הטוענים כי מדובר בפתרון נקודתי שאינו מטפל בשורשי הבעיה, בהם ריכוזיות בשוק היבוא, חסמי רגולציה ועלויות לוגיסטיות גבוהות. ללא טיפול מבני, ייתכן שהוזלה זמנית לא תוביל לשינוי מתמשך.
למרות זאת, קשה להתעלם מהפוטנציאל: אם המהלך אכן ייצור לחץ תחרותי ויאלץ רשתות נוספות להגיב, ייתכן שהוא יסמן תחילתו של שינוי רחב יותר. השאלה המרכזית היא האם מדובר במהלך עומק או בקמפיין צרכני מוגבל בזמן ובהשפעה.
