נתונים חדשים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודשים מרץ-מאי 2026 מראים כי הייצור התעשייתי בישראל (כולל כרייה וחציבה) רשם עלייה של 10.7% בחישוב שנתי.
אולם, בחינה מעמיקה של הנתונים מגלה כי הגידול הזה אינו אחיד, ומבטא פיצול עמוק בין קטר ההייטק הישראלי לבין יתר ענפי המשק.

הייטק בשיא: הביקוש הגלובלי מניע את היצוא
הגורם המרכזי שדחף את המדד כלפי מעלה הוא ענפי הטכנולוגיה העילית (היי-טק), שרשמו זינוק מרשים של 24.3% בייצור התעשייתי.
עוד באותו הנושא
העלייה החדה הזו מוסברת בעיקרה מהתרחבות הפעילות מול השווקים הבינלאומיים: הפדיון ממכירות ליצוא במחירים קבועים רשם עלייה של 53.8% בכלל התעשייה, כאשר בענפי הטכנולוגיה העילית הנסיקה הגיעה ל-59.5%.
הביקוש העולמי הגבוה למוצרי טכנולוגיה, תרופות מתקדמות ורכיבים אלקטרוניים מאפשר לחברות ההייטק להגדיל את התפוקה במהירות.

לעומת זאת, בזירה המקומית הגידול מתון בהרבה: הפדיון ממכירות לשוק המקומי עלה ב-3.5% בלבד במחירים קבועים, מה שמעיד על כך שהצמיחה מונעת בעיקר מתנאי השוק העולמי ולא מהתרחבות הצרכנות המקומית.
התעשייה המסורתית תחת לחץ: נסיגה בפעילות וביצוא
בזמן שהטכנולוגיה העילית מובילה את המדדים למעלה, ענפי התעשייה המסורתית והמעורבת חווים ההאטה וסובלים משחיקה ברווחיות:
תעשייה ללא טכנולוגיה עילית: רשמה ירידה כוללת של 1.1% בייצור התעשייתי.

טכנולוגיה מסורתית: ספגה את המכה הקשה ביותר, עם ירידה של 5.2% בייצור (נתוני מגמה) ונפילה חדה של 16.7% בפדיון מהיצוא.
מגמה זו משקפת את הקשיים של מפעלי התעשייה המסורתית להתחרות במחירי היבוא ולשמור על שווקי היצוא, לצד עלויות ייצור מקומיות גבוהות.
התייעלות טכנולוגית: מייצרים יותר בפחות ידיים עובדות
צד בולט נוסף בנתונים הוא השחיקה הנמשכת בשוק העבודה התעשייתי. למרות הזינוק בייצור הכולל, נרשמה ירידה של 1.2% במספר משרות השכיר וירידה של 2.4% במספר שעות העבודה למעשה (נתוני מגמה).

פער זה בין זינוק בתפוקה לירידה בתעסוקה מעיד על תהליכי אוטומציה והתייעלות מוגברים. המפעלים מצליחים להגדיל את הכמויות המיוצרות תוך צמצום מספר השכירים ושעות העבודה.
תהליך זה בולט במיוחד בענפי הטכנולוגיה המסורתית (ירידה של 4.3% במשרות ו-7.4% בשעות העבודה), בעוד שבענפי הטכנולוגיה העילית נרשם גידול מתונה בתעסוקה של 3.1% במשרות ו-2.0% בשעות העבודה.