בעלות בריתה של ארצות הברית בנאט"ו מסרבות להצטרף לתוכניתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להטיל מצור ימי על מצר הורמוז – צעד שמעמיק את הקרע בתוך הברית הצפון-אטלנטית בעיצומו של העימות עם איראן.
לפי דיווח של רויטרס, בריטניה וצרפת הבהירו כי לא ייטלו חלק במהלך הצבאי שמובילה וושינגטון, שנועד לחסום תנועת ספינות אל נמלי איראן וממנה. במקום זאת, הן מקדמות פתרון דיפלומטי והקמת כוח בינלאומי שיפעל רק לאחר סיום הלחימה.
מאז פרוץ המלחמה בסוף פברואר, איראן הגבילה בפועל את התנועה במצר הורמוז – נתיב אסטרטגי שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית. בארה"ב טוענים כי המצור נועד להפעיל לחץ על טהרן, לאחר כישלון השיחות לסיום הלחימה.
עם זאת, ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הדגיש כי לונדון לא תיגרר למלחמה: "לא נתמוך במצור, גם תחת לחץ כבד". גם בפריז נוקטים קו דומה, כאשר הנשיא עמנואל מקרון הודיע על כוונתו לכנס מדינות רבות לצורך גיבוש כוח רב-לאומי שיבטיח את חופש השיט במצר, אך רק לאחר שיושג הסכם שיבטיח את ביטחון כלי השיט.
היוזמה האירופית צפויה לכלול כ-30 מדינות, בהן גם מדינות מהמפרץ, הודו ומדינות אירופה, ותתמקד בליווי מכליות ובהבטחת מעבר בטוח ללא מעורבות ישירה בלחימה. גורמים דיפלומטיים מדגישים כי מדובר במשימה "הגנתית בלבד", שתפעל בתיאום אך ללא השתתפות של ארה"ב או איראן.
בתוך כך, מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, ניסה לגשר בין הצדדים והבהיר כי הברית עשויה למלא תפקיד בעתיד, אך רק אם תושג הסכמה רחבה בין 32 המדינות החברות.
הסירוב האירופי מצטרף לשורת חיכוכים מול טראמפ, שכבר איים בעבר לצמצם את מחויבות ארה"ב לנאט"ו ואף לשקול נסיגה של כוחות אמריקניים מאירופה. בנוסף, כמה מדינות סירבו לאפשר למטוסים אמריקניים להשתמש במרחב האווירי שלהן לצורך תקיפות באיראן.
כעת, הפער בין וושינגטון לבעלות בריתה מתחדד סביב השאלה המרכזית: האם להחריף את הלחץ הצבאי או להמתין לפתרון דיפלומטי שיבטיח את יציבות אחד הנתיבים הכלכליים החשובים בעולם.
