החרפה נוספת של המלחמה בין ארה"ב לאיראן עלולה לדחוף את הכלכלה העולמית אל עבר מיתון, כך מזהירה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בעדכון תחזיות חצי-שנתי שפורסם על רקע חוסר הוודאות הגובר בזירה הגיאופוליטית.
על פי הדוח, הפגיעה הכלכלית מהעימות במזרח התיכון כבר מורגשת, כאשר הקרן מורידה את תחזיות הצמיחה לשנת 2026 ומתריעה מפני שילוב מסוכן של האטה כלכלית ועלייה באינפלציה. המדינות הפגיעות ביותר הן יבואניות אנרגיה וכלכלות מתפתחות, אך גם מדינות מובילות במערב אינן חסינות.
במיוחד בולטת בריטניה, שסופגת את הורדת התחזית החדה ביותר מבין מדינות ה-G7. לפי ה-IMF, הצמיחה הבריטית צפויה לעמוד על 0.8% בלבד, לאחר קיצוץ של חצי נקודת אחוז, בעוד האינפלציה צפויה להתקרב ל-4%, כפול מהיעד הרשמי של הממשלה.
גם ארה"ב אינה חסינה מהשלכות העימות: הקרן חתכה במעט את תחזית הצמיחה ל-2026 לרמה של 2.3%, על רקע חוסר ודאות סביב מדיניותה במזרח התיכון והשלכותיה על השווקים והצרכנים.
ה-IMF מציג שלושה תרחישים מרכזיים להתפתחות המלחמה. בתרחיש הבסיסי, שבו השפעת הלחימה דועכת עד אמצע 2026, הצמיחה העולמית צפויה לרדת מ-3.4% ל-3.1%. עם זאת, בתרחיש של החמרה מתמשכת, שבו מחירי הנפט יישארו סביב 100 דולר לחבית, הצמיחה עשויה לרדת ל-2.5% והאינפלציה תעלה ל-5.4%.
התרחיש הקיצוני ביותר, הכולל מלחמה ממושכת ועליית מחירי הנפט מעל 110 דולר עד 2027, מצייר תמונה מדאיגה במיוחד: צמיחה עולמית של כ-2% בלבד, רמה הנחשבת בפועל למיתון עולמי. מדובר ברף שנחצה רק ארבע פעמים מאז 1980, בין היתר במהלך משבר הקורונה ב-2020 והמשבר הפיננסי העולמי ב-2008.
לצד זאת, האינפלציה בתרחיש זה עלולה לעבור את רף ה-6%, מה שיאלץ בנקים מרכזיים ברחבי העולם להעלות ריבית באופן חד, צעד שעלול להעמיק עוד יותר את ההאטה הכלכלית.
החשש המרכזי של הכלכלנים נוגע לשוק האנרגיה: מחירי הנפט כבר חצו את רף ה-100 דולר לחבית על רקע המתיחות והצעדים הצבאיים באזור מצר הורמוז, אחד מנתיבי השיט הקריטיים בעולם. אף שבימים האחרונים נרשמה ירידה מסוימת במחירים בעקבות תקווה לחידוש המגעים הדיפלומטיים, התנודתיות נותרת גבוהה.
הכלכלן הראשי של הקרן, פייר-אוליבייה גורינשה, מזהיר כי ככל שהעימות נמשך, כך גובר הסיכון להידרדרות לתרחיש השלילי. לדבריו, "כל יום של שיבושים בשוקי האנרגיה מקרב אותנו לתרחיש של החמרה".
בקרן המטבע מדגישים כי הדרך היעילה ביותר לצמצם את הנזק הכלכלי היא סיום מהיר של הלחימה. עד אז, הם קוראים לבנקים המרכזיים לשמור על ערנות גבוהה ולממשלות להפעיל צעדי סיוע ממוקדים בלבד ולא צעדים רחבים כמו סובסידיות או פיקוח מחירים, שעלולים להכביד על החוב הציבורי שכבר נמצא ברמות גבוהות.
