ממשל טראמפ החל ביישום תוכנית החזרי ענק למכסים שהוטלו במסגרת מדיניות הסחר האגרסיבית שלו, לאחר שבית המשפט העליון בארצות הברית פסל את החוקיות של חלק מהצעדים. מדובר במהלך בהיקף חריג של יותר מ-160 מיליארד דולר, אשר עשוי להשפיע לא רק על השוק האמריקאי אלא גם על מאזן הכוחות הכלכלי בזירה הבינלאומית.
המכסים שנפסלו הוטלו תחת חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות (IEEPA), כלי שאיפשר לממשל להפעיל לחץ מהיר על שותפות וספקיות סחר, בעיקר על רקע מתחים עם מדינות יריבות. כעת, עם ביטולם והחזרת הכספים ליבואנים, עולה שאלה רחבה יותר: עד כמה ארה"ב יכולה להמשיך להשתמש בכלי המכסים כאמצעי גיאופוליטי מבלי להיתקל במגבלות משפטיות פנימיות.
הפסיקה וההחזר הנרחב מאותתים לשווקים הגלובליים כי גם למדיניות סחר תקיפה יש גבולות מוסדיים. עבור מדינות שנפגעו מהמכסים האמריקאיים, מדובר באיתות מרכך, אך לא בהכרח שינוי כיוון. ממשל טראמפ ממשיך לקדם קו נוקשה כלפי יריבות כלכליות, תוך שימוש בכלים חלופיים של הגבלות סחר, סנקציות ולחצים רגולטוריים.
המהלך גם עשוי להשפיע על יחסי הסחר של ארה"ב עם שותפות מרכזיות, ובראשן סין, אשר עמדה במוקד מלחמות הסחר בשנים האחרונות. ביטול חלק מהמכסים עשוי להיתפס כהקלה זמנית, אך חוסר הוודאות סביב מדיניות הסחר האמריקאית נותר גבוה, במיוחד לאור השילוב בין שיקולים פוליטיים, ביטחוניים וכלכליים.
במקביל, פתיחת מערכת CAPE להגשת בקשות להחזר ממחישה את המורכבות הבירוקרטית של ניהול מדיניות מכסים בקנה מידה כזה. יותר מ-56 אלף יבואנים כבר הגישו בקשות, בהיקף של כ-127 מיליארד דולר, כאשר התשלומים צפויים להתבצע בתוך חודשים ספורים.
לצד ההיבט הכלכלי, מדובר גם באירוע בעל משמעות מוסדית: התערבות מערכת המשפט במדיניות הסחר מחזקת את האיזונים והבלמים בתוך הממשל האמריקאי, אך גם מגבילה את חופש הפעולה של הדרג הפוליטי בזירה הבינלאומית.
פסיקת העליון נגד מכסי טראמפ עלולה לעלות לממשל 175 מיליארד דולר
בסופו של דבר, פרשת החזרי המכסים אינה רק סוגיה תקציבית אלא נקודת מבחן ליכולתה של ארה"ב להפעיל כוח כלכלי ככלי גיאופוליטי. השאלה המרכזית כעת היא האם וושינגטון תתאים את האסטרטגיה שלה, או שתמצא דרכים חדשות לעקוף את המגבלות ולשמר את הלחץ על יריבותיה.
