המדרון הצפוני של אלסקה היה פעם שדה הנפט המרכזי והמוביל של המדינה. אך בשנת 2009, תפוקת הנפט הגולמי צנחה אז ל-567,000 חביות ביום. נתון זה הינו בקושי רבע מכ-2 מיליון החביות שנשאבו מדי יום בשיאו של השדה שני עשורים קודם לכן.
הדעיכה עוררה חששות כבדים כי מערכת צינור Trans-Alaska (הידועה כ-TAPS), שנבנתה כדי להוביל את שפע הנפט של המדינה אל שאר חלקי ארה"ב, עלולה להפסיק לפעול.
מהנדסים חששו שהנפט הגולמי, שיזרום לאט מדי, יתגבש בתוך הצינור וייצר הצטברות שעווה שתהפוך את הצינור לשפופרת סתומה ענקית.
שעות ספורות לאחר הפסקת האש: איראן תקפה את צינור הנפט של סעודיה
אלסקה חווה כעת התעוררות מחודשת של קידוחי נפט והשקעות מצד תעשיית הנפט. זו מונעת מתגליות המצביעות על כך שפוטנציאל הנפט של המדינה גדול בהרבה מכפי ששורטט בעבר, ונעזרת במדיניות תומכת ומקלה יותר מצד ממשל טראמפ.
הנשיא האמריקני, פעל להאצת הפקת הנפט באלסקה. שעות לאחר השבעתו, חתם טראמפ על צו המורה על שורה של שינויים שמטרתם לשחרר עוד מעושר הנפט, הגז והמינרלים של אלסקה. הוא מגבש תוכניות לייעול וזירוז הליכי הרישוי לפרויקטי נפט בטריטוריה.
פעילי הסביבה טוענים כי פיתוח נפט באזור הארקטי מנציח את התלות העולמית בדלקים מאובנים שמחממים את כדור הארץ, ומאיים על מרחבי טבע.
האזור מהווה אקו-סיסטם בעל חשיבות גלובלית התומך בציפורים נודדות מכל יבשת וממלא תפקיד קריטי באיזון הסביבתי של כדור הארץ, מה שהופך את השימור שלו לחיוני גם כאשר קידוחי הנפט והגז מתרחבים. כך לפי בלומברג.
מחקרים גיאולוגיים חדשים וקידוחי מבחן המבוצעים בטונדרה מזינים גל של התלהבות, המשתרע ממתקני העיבוד במפרץ פרודו ועד לחדרי הישיבות המפוארים ביוסטון. מנהלים בתעשייה אומרים כי הביטחון הגובר באזור משקף גם את הציפייה שהשינויים הרגולטוריים יחזיקו מעמד מעבר לתקופת נשיאותו של טראמפ.
וול סטריט מהמרת על ה-NPRA
בחודש מרץ האחרון, החברות קונוקו-פיליפס, Shell, אקסון-מוביל (ExxonMobil), סנטוס (Santos) ושבע חברות נוספות שברו שיאים כאשר הגישו הצעות בשווי כולל של כ-164 מיליון דולר במכירה פומבית פדרלית לחכירת שטחי נפט וגז בתוך ה-NPRA.
בשנות ה-90 המוקדמות, אקסון-מוביל קדחה את באר המבחן האחרונה שלה באלסקה. במכירה הפומבית של חודש מרץ, החברה הגישה הצעות זוכות עבור 23 שטחים ב-NPRA.
חברת Shell הבטיחה בעבר גם היא להתרחק מפיתוח נפט במדינה, ואמרה בשנת 2015 כי היא עוזבת לעתיד הקרוב. זאת בעקבות חיפוש כושל אחר נפט גולמי במים הארקטיים מצפון לאלסקה. אך בחודש מרץ, Shell חברה לארגון Repsol SA כדי להבטיח זכויות על כ-42 שטחי חכירה.
אזור ה-NPRA, המנוהל באופן פדרלי, הוקצה במקור לפני מאה שנה כדי לתמוך בצרכי האנרגיה של הצי האמריקאי. למרות שהאזור נותר לא מפותח יחסית, התגליות האחרונות נהנות מהגישה של החברות לתשתיות נפט ולידע שנבנו במשך עקשנות של עשורים במפרץ פרודו הסמוך. זהו שדה הנפט של אלסקה שהחל להזרים נפט גולמי לצינור TAPS בשנת 1977.
המכון הגיאולוגי של ארה"ב מעריך כי ה-NPRA מכיל כ-8.7 מיליארד חביות נפט הניתנות להפקה. חלק מהחביות כנראה לא היו מתגלות אלמלא תגלית משנת 2013 של ביל ארמסטרונג, יזם קידוחים אשר יחד עם חברת Repsol הכה באוצר לאחר שקדח לתוך מה שמוכר כ"תצורת נאנושוק".
הפקת הנפט המוקדמת יותר התמקדה במאגר צנוע יחסית בתוך התצורה. אך התגלית של 2013 וסדרה של בארות שנקדחו בין השנים 2015-2017 חשפו את הפוטנציאל העצום של נאנושוק שזכה להתעלמות בעבר.
מוקדם יותר החודש, החברות סנטוס ו-Repsol החלו להפיק את חביות הנפט המסחריות הראשונות מאותה תגלית, המוכרת כעת בשם "פיקה" (Pikka). השדה צפוי להפיק כ-80,000 חביות ביום.
הנפט מעל 100 דולר: חמש מניות האנרגיה שנוטות לזנק בכל גל עליות
פרויקט ווילו הגדול
במרחק של כ-30 מיילים משם, חברת קונוקו-פיליפס מקימה את פרויקט הנפט "ווילו" (Willow) המכיל כ-600 מיליון חביות, כאשר הפקה מסחרית צפויה להתחיל בתחילת שנת 2029.
בארות אקספלורציה חדשות שנקדחו מצביעות על כך שהפרויקט יכול לצמוח ולהיות קצת גדול יותר כדי לשמר את התפוקה לזמן ממושך יותר, וזאת בזמן שקונוקו-פיליפס משקיעה כ-1 מיליארד דולר בשנה כדי להרחיב את התפוקה מהנכסים הקיימים שלה באלסקה.
בחודש שעבר, חברת סנטוס הכריזה על תוצאות מוצלחות מבאר הערכה באתר "קואוקה" (Quokka) שבבעלותה המשותפת עם Repsol.
בתגלית "סוקאיי" (Sockeye) שבבעלות חברת Armstrong Oil & Gas מהשנה שעברה, יכולות להיות לפחות 700 מיליון חביות
חששות ממערכה ממושכת: אסיה מחפשת אספקת גז טבעי לחודשים הקרובים
פיתוח נפט באזור הארקטי של אלסקה הוא אתגר מרתיע, הדורש לוגיסטיקה מורכבת וציוד מיוחד. פעולות קריטיות רבות מוגבלות לחלונות זמן עונתיים קצרים שבהם הצוותים יכולים לעבוד מתוך כבישי קרח ומשטחי קרח מלאכותיים, בזמן שהטמפרטורות צונחות לכ-30 מעלות מתחת לאפס.
ועדיין, התשואה יכולה להיות עצומה. בניגוד לבארות נפט רבות ביבשת ארה"ב, שניתן לקדוח במהירות אך הן גם דועכות בקצב מהיר, מאגרי הנפט הקונבנציונליים של אלסקה נוטים להיות גדולים יותר ובעלי אורך חיים ממושך בהרבה.
